שאלה
כבוד הרב, שלום
ב"ה קבלתי עבודה בהדרכת טיולים לבני-נוער בארצנו הנהדרת. ומתוקף תפקידי, ישנו עיסוק במורכבות של שלושת הדתות בארצנו, ובירושלים בפרט. כל זאת הביא אותי לשאול- מדוע אסור להיכנס לבקר בכנסיה, כבדרך סיור? בד"כ אומרים כי בכנסיה מאמינים בריבוי אלוהים, ויש להימנע מכל נגיעה בכך. אני בחורה דתיה המשתדלת לקיים תרי"ג מצוות על הלכותיה. הייתכן שאם אבקר בסיור בכנסיה יתהפך עלי עולמי האמוני והדתי?? קשה לי להאמין כי ביקור בכנסיה יערער את אמונתי באיחוד, באלוקי ישראל, ובתורת משה. אני רואה בהלכה זו חוסר אמון גדול ואף מופרז, באמונתו של יהודי. מה פשרה העמוק של הלכה זו?
בתודה מראש,
נ.
תשובה
שלום וברכה
איסור הביקור בכנסיות אינו מחשש שמא תתמוטטי או שמא תתדרדרי מדביקות בריבונו של עולם. לו זה היה כך היה מקום לטעון כי יש אנשים רבים שחזקים מאוד באמונתם, והכנסייה אינה מהווה איום עליהם, ולפיכך אין מניעה שהם יבקרו בכנסייה.
ברם, יסוד האיסור הוא רצון ההלכה שנימנע לחלוטין מהנאה מעבודה זרה. הימנעות זו היא הרצון שלא לקבל ממנה שום דבר, בשל העובדה שמקורה אסור. לפיכך, גם אדם חזק באמונתו אינו רשאי ליהנות מעבודה זרה.
כל טוב ובהצלחה