בינו לבינה

שלום לך פונה יקרה,
הבלבול שאת נמצאת בו, מאד אופייני למצבים כאלה.
יש לך מחשבות סותרות ורגשות שונים לגבי אותו האדם, לפעמים הצד הזה גובר ולפעמים הצד האחר, מה שמשאיר אותך, די מבולבלת וקצת חסרת אונים. אני חושבת שרוב הבנות שנמצאותבשלב הפגישות חוו וחוות תחושות דומות למה שאת מתארת.
איך מחליטים?
כיצד יודעים מה נכון?
אז קודם כל, לפני שאת מחליטה לשאול את עצמך, "האם הוא האחד" חשוב לבדוק האם את מוכנה להיות האחת. אני מתכוונת האם את מוכנה להיכנס ברצינות לכל הנושא של נישואים וזוגיות. נראה לי שחשוב לבדוק את הדבר הזה לפני הכל. אומנם, גיל 20 הוא קצת גבולי,אבל מאד יכול להיות שאת מהבחורות שמתאים להן להיכנס למערכת כזו, בגיל צעיר, מצד שני זה מחייב בדיקה מפני שיכול להיות שזה עדיין טיפה מוקדם מידי, ואת זקוקה לעוד מעט זמן עם עצמך בכדי להיות מוכנה ובשלה להיכנס למקום כזה. יכול להיות שכל הסימני שאלה שפתאום צצים לך ןיפוש הבעיות, כהגדרתך, הן בעצם איתות שלך לעצמך, שאת עדיין לא בשלה או לא מוכנה להיכנס לכל הנושא המורכב והאחראי הזה של זוגיות ונישואים.
אחרי שבררת עם עצמך את הנושא החשוב הזה, אנחנו מגיעות לחלק המרכזי של השאלה שלך-
את לא מפרטת מה הן הנקודות שבגללן את מתלבטת, האם הן המהותיות (למשל, פערים גדולים בהשקפה דתית) או דברים שוליים. לדעתי, אם יש לכם מטרות משותפות, יש בו מידות טובות, ושניכם מרגישים רגש של חיבה ורצון משותף להיות אחד עם השני ונעימות בסיסית, אלו כל הדברים החשובים. כל השאר הם העבודה המתמשכת (והנעימה מאד...) של חיי הנישואים.

אני מקווה שהצלחתי לתת לך כמה נקודות למחשבה.
בהצלחה!

תהל.
tahelinson@gmail.com