בינו לבינה

בס"ד
שלום יקרה!
דבר ראשון, אני מאד שמחה על הישירות! ויותר מזה אני חושבת שבעצם כתיבת הדילמה/ המצב בו אנו נמצאים ששואפים לשנות אותו, עצם ההעלאת הדברים לכתב או בע"פ בצורה אמיתית וישירה. כבר גורם לשינוי בעצמי, בתחושה שלי. עצם ההגדרה של הדבר כבר נותנת כוח לשנות והתקדם!

את מתארת מצב של קשר עם בן, קשר שלפי דברייך היה טוב!! מועיל, קשר שאעלה אותך, שגרם לך להתחזק,
ופתאום ניתוק מוחלט... יותר לא מדברים בכלל!! אחרי כל הטוב שהיה, פתאום הטוב הזה נגמר!!

כשכשקראתי את השאלה שלך ישר עלה בעיני רוחי מן בלון כזה גדול, צבעוני ויפה שפשוט מישו לקח מחט קטנטנה וברגע אחד דקר את הבלון וכל האוויר יצא... מהבלון הזה נשארה סתם איזו פיסת גומי אומללה...

ובאמת כך נראת לי גם ההרגשה, מצד אחד אולי באמת יודעים ש"ככה עדיף לי", ו"שאני יודעת שאנחנו עושים דבר טוב" אך מצד שני הרגשה של אז מה?! היה מעולה, היה טוב, רק התקדמתי מהקשר הזה, זו לא רק הרגשה, זו גם זעקה פנימית של הרגש אל השכל (שגם לא בטוח בכלל שהוא משוכנע, בלשם מה הניתוק ומבין את העניין...)
זעקה שנובעת מכך שברגש היה טוב ועכשיו הטוב הזה ניתק ונוצר ריק, דכדוך או"דיכאון" וכל זה נוצר מהחוסר של הטוב שהיה.
אבל חלילה, אנחנו לא רוצים להשאר במצב של פיסת גומי שנותרה, אלא לצאת מתוך המצב בו את נמצאת ולמלא את עצמך בטוב. אולי בטוב שהוא קצת מסוג שונה, לטוב שיצמיח אותך הרבה יותר, לטוב שמתאים לגיל, לרצון ה', ולהעצמת הכוחות החיוביים שבך.

אז בואי ננסה עכשיו ביחד לחשוב מה השורש של אותו ריק ועצב שנוצר מניתוק הקשר הזה ומתוך כך ננסה להציע רעיונות איך למלא את עצמך בהרבה הרבה טוב ושמחה.
דבר ראשון שכבר ציינתי מקודם, זוהי הזעקה של הרגש אל השכל ואולי גם זעקה של השכל עצמו, של למה היה צריך להפסיק את הקשר הזה, אם בעצם היה כ"כ טוב ביחד?!!!!!, אם כ"כ התקדמתי בדרך עבודת ה' בזכות זה???!!
ליצור ניתוק של דבר שעשה הרבה טוב לעצמנו, בשביל כזה דבר צריך סיבה עמוקה ורצינית, תשובה שתשכנע גם את השכל וגם את הרגש שבאמת זה מה שצריך לעשות וזה הטוב היותר נכון לעשות עכשיו!!!
לתת תשובה לזעקה הפנימית הזו שלאט לאט תעזור להפנים שעכשיו ככה טוב לעשות!!
אולי תשובות של "שנינו יודעים שהקשר הזה לא טוב" ושל "ככה עדיף לי" יוצרות תחושה של עצב כי הטענות האלו לא מספיק נותנות מענה ומספקות.
בשביל לעשות ניתוק כזה צריך סיבות הרבה יותר עמוקות, הבנה הרבה יותר אמיתית של למה קשר עם בן המין השני לא טוב עכשיו?!
הזעקה שעולה מתוך הנפש היא עמוקה וגם דורשת תשובות עמוקות ואמתיות.
למה "ככה עדיף לי", הרי היה לי טוב עם הקשר??!
למה הקשר הזה לא טוב??! למי הוא לא טוב??!
קחי את ההזדמנות הזו לברר לעצמך הרבה יותר לעומק את השאלות !!! ויש היום כ"כ הרבה תשובות, מאמרים ורבנים שכותבים ומדברים דברים מדהימים ועמוקים על כל הנושא המופלא והעמוק הזה...
מה כ"כ מיוחד בקשר עם בן המין השני שמשמרים את הקשר הזה רק לשם נישואין?
מה זו היצירה המופלאה הזו שהקב"ה יצר של נישואין, של "איש ואישה זכו שכינה בינהם"?

כשמגיעים להבנה ובירור יותר אמיתי של הדברים, וכשמבינים שיש פה משו אמיתי, שלא סתם יש לנו את כל גדרי ההלכות ושזהו רצון ה'!!, בטוח שברגש ובשכל תהיה הפנמה יותר מהותית של הדברים ואז גם יהיה פחות דכדוך, הריק של חוסר הטוב שהיה עד כה יתמלא ברצון לטוב אמיתי יותר. ואז אולי יהיה עדיין עצב כי עדיין זה חסר, אבל העצב יהיה עם הבנה יותר עמוקה שתגרום לרצון של צמיחה הלאה.

נקודה נוספת ומאד חשובה, שבקשר עם אדם מושקעות, הרבה אנרגיות, כוחות רצונות, מחשבות ורגשות...
שפתאום כשנעלם הקשר אין לכל אלו לאן לפנות... ואז אי השימוש בכוחות ובאנרגיות האלו יוצר גם תחושה של אי שמחה ושל דכדוך.
אני חושבת שבגיל הזה יש הרבה כוחות של עשיה ונתינה עצומים ונפלאים, ממש מתנה מבורכת מאיתו יתברך, לפעול ולעשות ולתת טוב מעצמך.
אלו כוחות שהקב"ה שם בכל אדם, ובגיל הזה בכלל יש הרבה מרץ ורצון לפעול איתם.
וזה הזמן והגיל לפתח אותם, להשתמש בהם ואיתם לעשות הרבה טוב בעולם!
אני מציעה לך לקחת את כל האנרגיות האלו, את הרצון לעשות טוב, את המחשבות, הרגשות והרצונות ולהשקיע אותם בבניה עצמית בעשיה החוצה בפיתוח היכולות, הכשרונות והכוחות שה' יתברך שם בך. לפעול איתם והרבה, ויש גם הרבה איפה לפעול, ממש לא חסר, אם זה בתנועת נוער או בכל גורם התנדבות אחר.
שבי עם עצמך ותחשבי אלו כוחות יש בך ואיך את יכולה להשתמש בהם ולהוציא אותם מן הכוח אל הפועל
זה הזמן וזה הגיל הנכון להתפתח ולפתח את עצמך, את הכוחות והיכולות האדירים שבך.
ואני בטוחה שזה יעשה לך הרבה יותר טוב, טוב של סיפוק ושמחה.

ונקודה נוספת היא, שאנחנו יודעים ואולי לא תמיד מספיק מרגישים את זה , אבל מה שהכי הכי משמח אותנו, את הנשמה הקדושה שבנו זה הקשר שלנו עם ה' יתברך.
נכון שקצת קשה לנו להרגיש את זה, אבל בתוך תוך תוכיחנו אחנו יודעים שזו האמת!! וזה מה שגורם לנו שמחה אמיתית!!!


ודבר אחרון... כתבת שאת ממש רוצה בעז"ה להפגש עם אותו בחור ושאת מפחדת שלא תמצאי אותו.
יש לנו השגחה פרטית מאיתו יתברך ממש על כל אחד ואחד מאיתנו, הוא זה שדואג לנו, ולכל צרכינו... וכמובן שגם לזיווגנו.
בעז"ה עם מי שאת צריכה להתחתן את תתחתני בעיתו ובזמנו בעז"ה, עם האדם שהכי מתאים לך!
וכמובן שזה לא שולל מאיתנו את ההשתדלות!!!
נראה לך שהוא מתאים לך? תשמרי את המס' טלפון שלו...
או דרך אחרת למצוא אותו בעתיד בעז"ה. ועוד כמה שנים שכבר תהיי בגיל המתאים עם המוכנות הנפשית תצרי קשר ותבדקי אם עדיין זה באמת מתאים, אם זה מה שאת מחפשת ואם זה טוב לך.

שיהיה בהצלחה רבה!!!
ואם יש לך תגובות שאלות נוספות, או כל דבר אחר מוזמנת בשמחה לפנות למייל...

נחמה רחל
nehamonet@gmail.com