שאלה
כבוד הרב, שלום רב וחודש טוב
הייתי בקשר עם בחור במשך חודשיים והיה טוב מאוד. בשלב מסויים הרגשתי שקצת חסר לי עומק ותוכן בקשר ושהוא לא מרבה לדבר- מה שהתבהר לי כבישנות ורכישת כבוד כלפיי (הוא לא רצה למהר אלא להכיר אותי לאט לאט ולי חשוב לא להגיע לקשר ארוך מאוד ללא טעם ולכן היה חשוב לי להכיר את הבחור יותר מהר) , ולא נבע מחוסר התעניינות כלפי. אני סיימתי את הקשר לפני שבועיים, בלי לדבר איתו על כך, פשוט החלטתי. התפללתי לקב"ה שיתן לי סימן שעשיתי את הדבר הנכון, כי באמת הרגשתי שמדובר בבחור מיוחד מאוד, ולכן התיעצתי עם רבנית מאוד מאוד מקובלת, בטלפון. הרבנית אמרה לי שזה לא הבחור, ואני לא באמת רוצה את זה. מכיוון שאנחנו לומדים ביחד באוניברסיטה אנו גם בקשרי ידידיות מאוד טובים וכל יום אני נחשפת לדברים חדשים ושואלת את עצמי, מדוע לא נתתי לכך עוד הזדמנות. אנחנו מדברים על המקרה המון והוא כל הזמן מצליח להסביר ולנמק מדוע התנהג כך, אך הוא באמת אוהב אותי ומרגיש שמצא את האחת בשבילו. ההתלבטות שלי היא בין, לתת הזדמנות נוספת, אולי נמצא לידי הבחור המיועד לי משמיים אך מצד שני קיבלתי עצה מרבנית חשובה שאמרה שאנו לא מתאימים. האם עליי ללכת על פי הרגש ולתת לבחור הזדמנות שניה או שעלי לקבל זאת, למרות העצב שבדבר, ולהמשיך לחפש את הזיווג המיועד לי?
תשובה
בע"ה
שלום רב,
אינני מבין על סמך מה אמרה הרבנית מה שאמרה. אם על סמך עובדות ותיאור שלך ודבריה מתקבלים על דעתך - טוב, אך אם זה רק על בסיס תחושה פנימית או איזשהי הבנה שאיננה ע"פ השכל - כדאי לבחון את הדברים מחדש, כי בענייני שידוכין כמו בכל ענייני העולם צריך לנהוג על פי השכל, שהוא הכלי שנתן לנו ד' יתברך על מנת לקבל החלטות, גם מסובכות. כמובן שאם את נותנת לזה הזדמנות נוספת ,את צריחכה לשים את הדגש בדברים שחסרו לך אבל לא רק בהם אלא להיות פתוחה בכלל לראות את נקודות החיבור שיכולות להיות לכם ושהן מהוות קשר מספיק חזק שאיתו תוכלו לבנות בית ולגדל ילדים .
בברכה ובהצלחה, אליעזר