שאלה
לפני כחודש וחצי הכרתי מישהו שהכירו לי אותו
דיברנו במשך חודש כל יום בטלפון שעה שעתיים
הקשר התפתח כ"כ מהר הוא גר רחוק ממני והוא בא בגללי להתארח כאן כדי לראות אותי
הקשר רק פרח ופרח
אך הרגשתי שהקשר הזה ימשיך להתפתח ולא רציתי.
פניתי למישהו מהסניף והוא הסביר לי כמה קשר כזה יכול להיות רע ולא טוב.
הפסקתי את הקשר ואני לא עומדת בזה
אותו הילד היה בשבילי חשוב מאוד.
והתחלתי להרגיש חיבה ואהבה אליו.
ואני יודעת שקשר כזה לא צריך להיות בגיל כזה {15} אלה רק למטרת נישואים
אך אני לא שורדת.
א"א להמשיך את הקשר הזה?
ואם לא בבקשה תסבירו לי למה...?
הילה.
תשובה
הקב"ה ברא אותנו כדי שנעשה דברים טובים וחשובים בעולם: חסד עם הזולת, הקפדה על קיום המצוות, וכו'. מאז חטא אדם הראשון, אנו חיים בסתירה פנימית: לא כל כך רוצים לעשות את מה שצריך לעשות, ויותר רוצים לעשות את מה שמתחשק לעשות.
מה שצריך לעשות, זה לשאול את עצמנו על כל דבר: האם אני צריך, או שאני רוצה? אם התשובה היא "צריך"- יש לעשות. אם התשובה היא "רוצה" וגם "צריך"- יש לעשות. אם התשובה היא "רוצה" בלבד, ללא "צריך"- לא צריך לעשות.
זוגיות היא דבר נפלא, והיא בגדר הדברים שגם "צריך" וגם "רוצה". אז זה נפלא לקיים זוגיות אותה מצווה הקב"ה: חתונה. אך זוגיות בגיל 15, היא בגדר של "צריך"? נראה שהיא רק בגדר של "רוצה". וצריך להמתין עד הגיל הרלוונטי.
בהצלחה.