שאלה
שלום כבוד הרב!
אני בן 17 וחצי,
לפני שנה וחצי התחלתי (לצערי או לשמחתי..)קשר עם בת שגדולה ממני בשנה, הקשר התחזק לאט לאט, לשמחתי שמרנו על נגיעה וכו', מה גם ששנינו הבנו שקשר בגיל כזה הוא לא "בריא" ובעצם חצי שנה אחרי תחילת הקשר התחלנו בנסיונות להיפרד. בהתחלה לגמרי, וכשנכשלנו, ניסינו בשלבים, כל חודש מכתב, אח"כ חודשיים, ארבע חודשים וכו'... אבל בשלב מסויים גם זה לא הצליח, עכשיו ברוך ה' נכנסתי לישיבה גבוהה (סיימתי בגרויות ועזבתי את השמינית) והחלטנו להיפרד לגמרי לפחות לשנה הקרובה. לי יותר קל עכשיו כי אני בישיבה ואני עסוק בלימוד ברוך ה'.אבל לה ממש קשה, והיא רוצה שנתחתן תוך שנה - שנתיים. ואני רוצה שנחכה עוד כי אני רוצה ללמוד (כמובן יש לקחת בחשבון שהיא גדולה ממני בשנה...) יכול להיות שאני ארגיש מוכן באמת עוד שנתיים אבל אני לא יודע, ואני לא רוצה להיפרד ממנה לגמרי כי אני אוהב אותה מאד! עקרוית אני די יודע את התשובה אבל אני אשמח לקבל תשובה מהרב, זה ממש יחזק אותי, ואני ממש אודה לרב אם הוא יענה.
בתומ"ר, אריה.
תשובה
ב"ה
שלומות,
אינני מכיר אותך ואותה ולכן אבהיר כמה עניינים עקרוניים:
א. אין מקום לנישואין רק בשל הצורך של השני. נישואין מצריכים בשלות פנימית ואין להזדרז כדי לא להעציב את האחר.
ב. מוכנות כוללת הכנה מעשית-לימודית ישומית אך לא פחות מכך - מוכנות נפשית. זו צומחת מאליה, אט אט כדרך הטבע והלחץ לא מסייע לבנותה.
ג. לא נכון יהיה לבטל לגמרי קשר שנראה נכון ומתאים.
ד. גיל הנישואין - לא תמיד נכון להתחתן בגיל צעיר אך יש וזהו המצב העדיף על האפשרויות האחרות.
ד. חכמת האיזון בין מכלול השיקולים תוכל לבוא לידי ביטוי על ידי מי שמכיר אתכם.
מקווה שסייעתי לך,
כל טוב,
שי