בין שני עולמות

שלום לשואלת היקרה,

דבר ראשון אני מתנצלת על העיכוב בתשובה.
וכן – אני רוצה להודות לך מאוד על השאלה! היא עזרה לי לחשוב מחדש על כמה נקודות חשובות – התרעננות בעבודת ה´ היא דבר טוב תמיד ועזרת לי בכך – אז תודה.

זה בכלל לא נשמע כאילו יש לך פיצול מטורף – ההפך, נשמע כאילו את בחורה חכמה שבודקת את דרכיה.
את נמצאת בשלב של חיפוש – חיפוש מה הדרך שלך, איך את רוצה לחיות את חייך – והחיפוש הזה יוצר אצלך בלבול, וזה טבעי מאוד.
ניסית את שני הקצוות, ושניהם אינם מספקים אותך –
ניסית להיות ´פרחה´ – ולצאת לבלות ולהנות – אך כשאת חיה כך את מרגישה ריקה. וברור שאת מרגישה ריקה במצב הזה – כיוון שאת רחוקה מ-ה´. [הנשמה שלך] מרגישה לא מסופקת וזה גורם לה להרגיש ריקה.
חז"ל מביאים משל מקסים בקהלת רבה – על עני שנשא לאשה בת מלך, גם אם יביא לה את מיטב המעדנים והמטעמים בעולם – עדיין יהיה זה כלום בעיניה כי היא בעצם בת מלך – היא רגילה לדברים בסטנדרט אחר לגמרי. כך – הנשמה שלנו היא בת מלך, ש´נשואה´ לעני – נמצאת בתוך הגוף שלנו, וגם אם נביא לה את כל תענוגות העולם הזה זה לא מספיק לה – היא רוצה דברים רוחניים, היא רוצה להתפלל, היא רוצה קשר עם ה´!
אך מהצד השני, גם כשניסית להיות ´דוסה´ לא הרגשת שלמה – היה חסר לך ההנאות שקיימות בלצאת ולבלות – וגם זה טבעי מאוד! הקב"ה ברא אותנו בעולם של חומר, ואי אפשר להתעלם מהעובדה הזו שיש בנו גם צדדים חומריים. יש כוחות רבים בנפש שלנו, גם כאלה שצריכים הפוגה לפעמים, שצריכים הנאות פשוטות יותר (כמו לצאת עם חברות), כאלה שצריכים חֶברה (ועם החברה שלנו היא בליינית נרצה לצאת איתן לבלות גם כן). ולכן, התנזרות מכל מה שיש לעולם הזה להציע משאירה חוסר מסויים.
אך פה יש להזהר – יש דברים שהם מותרים ורצויים, ויש צורות בילוי, שהן אסורות ויש להתרחק מהן – וכל רצון להתקרב אליהן הוא יצר הרע ממש שצריך ללמוד להתגבר עליו בתחבולות שונות.

אז מה לעשות?! איך לאזן בין שני הצדדים האלה?!
ה´מסילת ישרים´ מלמד אותנו שהמטרה של אדם בעולם היא ´להתענג על ה´´ – ואנחנו יכולים להגרר אחר הבלי העולם-הזה ולהתרחק מהמטרה האמיתית שלנו, או לחלופין להשתמש במה שיש לעולם הזה להציע לנו בשביל לעבוד את ה´ – ואז אנחנו מרוממים גם את עצמנו וגם את העולם כולו.
את אומרת שאת מרגישה צורך להתפלל ולעבוד את ה´ – עשי זאת! מה מונע בעדך? (כמובן שיש מניעות, יש יצר-הרע לכל אחד ואחת מאיתנו, אך צריך לזכור שכל מניעה היא כזו – יצר-הרע שיש להתגבר עליו).
יש לך צורך לצאת ולהנות – מצויין! שמחה היא דבר חשוב. בררי האם צורת הבילוי הזו היא מותרת מבחינה הלכתית, ואם כן – אדרבא – צאי לבלות. את יכולה גם להעלות את המקום הזה של הבילוי למקום גבוה יותר- להתכוון שאת יוצאת לבלות עם חברות בשביל להתקרב יותר לחברות שלך, או בשביל להיות יותר שמחה וכו´.
אמרה לי פעם אשה צדקת מאוד שהיא מנסה בכל רגע ובכל מצב לחשוב – מה ה´ רוצה ממנה עכשיו?! האם הדבר המסויים שהיא רוצה לעשות יקדם אותה בעבודת ה´ או ירחיק אותה?! – זוהי מדרגה גבוה מאוד, והלוואי ואזכה להגיע אליה – אך הכלי הזה שהיא למדה אותי, לשאול את עצמי את השאלה ´האם זה מקדם אותי בעבודת ה´´ – זהו כלי יעיל מאוד לבדוק את מעשי, אני מקווה שהוא יועיל גם לך.

אל תתיאשי מעצמך. ´שבע יפול צדיק וקם´ – תחשבי כמה כוחות נפש צריך בשביל ´לקום´ גם אחרי שנפלת כבר שבע פעמים ואחרי כל פעם קמת ושוב נפלת?! כל פעם מחדש להאמין בעצמך שהפעם תצליחי?! זה קשה... אבל האמת היא, שהקב"ה מאמין בנו כל יום מחדש, כמו שאנחנו אומרים ב´מודה אני´ – ´רבה אמונתך´ – הקב"ה מאמין בנו מאוד שנצליח להתרומם ולהתקרב אליו...

מאחלת לך המון הצלחה בעבודת ה´ ובכלל בחיים.
מאוד מאוד אשמח לשמוע איך את מסתדרת עם ההתלבטות הזו (זה עוזר לי מאוד לשמוע איך אנשים אחרים מתגברים בעבודת ה´ שלהם), וכמובן אשמח לענות על כל שאלה נוספת –
חני.
hani_miryam@hotmail.co.il