שאלה
שלום הרב.
רציתי לדעת מה ההבדל העקרוני בין "הגוש" לבין "הקו", ומה הבסיס לכל המחלוקת הזו?
הבנתי שפעם המחלוקת הייתה יותר מהותית מהיום, האם זה נכון?!?!
ריבוי הדעות הזה ממש מבלבל, וקשה לבחור לעצמך את הדרך שלך....
אשמח לתשובה מפורטת....
תודה רבה!
יומטוב :)
תשובה
על שאלה זו אענה בשתי הסתייגויות:
א. אין דבר כזה 'גוש' ו'קו' - ישנן מחלוקות רבות בין גדולי ישראל בנושאים שונים, הנובעות מנקודות מוצא שונות ומשונות, שאין ביניהן בהכרח קשר. אמנם, ניתן לאפיין קבוצת דעות מסויימת תחחת כותרות אלו, אך יש בכך עוול כלפי גדולי תורה אלו. על כן השימוש במושגים אלו צריך להיות זהיר ביותר. ובמקום לחשוב ולדבר בכותרות עדיף לבחון כל נושא לגופו ובשורשו בלי קשר לקבוצה הרוחנית אליה משתייך דובר כלשהו.
ב. הדרך היחידה בה תוכל להבין לעומק את ההבדלים בין גישות שונות בתורה היא על ידי לימוד מעמיק ורציני. על כן עליך לעסוק בכך: עקוב אחר פרסומים שונים בעיתונות הדתית* עיין בפרסומים באינטרנט* עיין בספרים ומאמרים הנכתבים בעת האחרונה.
עם זאת, באופן כללי אנסה להסביר את ההבדלים היסודיים.
התנועה המכונה 'קו' היא תנועה רוחנית שצמחה מבית מדרשו של הרב קוק, וסביב ישיבת מרכז הרב ובנותיה. ולעומת זאת התנועה השניה ('גוש' איננה כותרת נכונה) היא תנועה ציונית דתית (או אורטודוקסיה מודרנית) המושפעת באופן עקרוני מגדולי ישראל שדגלו בשילוב בין ערכי התורה ודרך הארץ המודרנית.
[חלוקה זו גסה ביותר שכן גם בישיבת 'הר עציון' ישנם רבנים יוצאי 'מרכז', ועוסקים בה בתורת הראי"ה]
ההבדלים העקרוניים בין שתי הקבוצות סובבים ברובם סיב היחס אל תחום החולין שבחיים, ולדבר השפעות בתחומים רבים:
לימודי חול:
תלמידי 'תורה עם דרך ארץ' מייחסים ערך בפני עצמו ללימודי חול אקדמאיים (ורבים מהם נשאו בתואר רב-ד"ר) ואילו תלמידי הראי"ה קוק ינטו לראות בלימודי החול אילוץ כלכלי מסויים, או ערך במידה שלימודים אלו מסייעים ותורמים לעבודת ה' בלבד.
תרבות חול:
באופן כללי תלמידי תורה עם דרך ארץ יתייחסו באופן פתוח ומתון יותר לחיי התרבות החילוניים, כאשר הכוונה לתרבות הגבוהה (ספרות, תיאטרון, מוזיקה וכדומה) ולא לתרבות המועדונים והרחוב. וזאת אפילו במידה ואין בתרבות זו אמירה דתית כלשהי. לעומת זאת תלמידי הראי"ה ינטו להימנע מתרבות החול ויקבלו תופעות מסויימות שלה רק במידה והן משמשות לשרת בקודש ומאפשרות לשפר את עבודת ה' של האדם. בהקשר זה ידועה אמרתו של הראי"ה 'רק שרי (מלשון שררה) קודש יכולים להיות שרי (מלשון שירה) קודש', כלומר רק לאנשי קודש אמיתיים ניתנת היכולת לעסוק בשירה האמיתית והרצויה.
מדינת ישראל:
לאנשי תורה עם דרך ארץ ישנה האפשרות להתייחס אל מדינת ישראל כאל מדינת חולין בלבד, ללא צורך לחפש משמעות דתית פנימית מהנעשה בה, ומכח כך להיות שותפים מלאים בה ובמוסדותיה.
לעומת זאת תלמידי הראי"ה יוכלו לקחת חלק במדינה זו בתנאי שהמדינה ומוסדותיה משרתות את חזונות הגאולה ואת קידוש ה' שבעולם.
הבנה זו תאיר בפניך את המחלוקות שנתגלעו לאחרונה בעיקר בעניין סירוב הפקודה והיחס למדינה.
(בעניין זה עיין בספרו המצויין של אביעזר רביצקי 'הקץ המגולה ומדינת היהודים', קצת כבד, אבל קריא)
בכל אופן המשימה העיקרית מוטלת על כתיפיך: למד והעמק! רק כך תוכל לבחור את דרכך.
בהצלחה בהחלטות הקשות מכולן...
עקיבא
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם