שאלה
בסייעתא דשמיא.
כבוד הרב, לא יודעת עד כמה אתה רגיל לקבל תהיות כא-לו, לא יודעת אם תבין, כבר ניסיתי הכל בשביל להבין אבל לא מצאתי אף תשובה מספקת.
אנו חיים בעצם בעולם כל כך סוער, מבלבל, כל כך הרבה מערבולות אישיות, משפחתיות, לאומיות, עולמיות... לכל המעגלים והרבדים.
עכשיו, דווקא עכשיו, באמצע שדה הקרב הסוער והמאיים אני שוא-לת- למה, בעצם, מעבר ללמה-
לאיזו מטרה הקב"ה עושה זאת?!
זה משעשע אותו? הוא נהנה מזה?!
ענו לי כבר כי הקב"ה הוא טוב ודרך הטוב להיטיב ולצורך זה אנו כאן אך זה כלל לא עונה לי, טיפת מיים לגרון כל כך צמא...
אני בת 17 וחושבת שאולי פשוט לברוח מהדת, כמו שיש אנשים שבורחים מריגשותיהם עקב פחד,
הדת מהממת, מדהימה, אבל כל כך מתסכלת, לא בתוכנה א-לא דווקא אנו, אני!
"לעשות נחת רוח ליוצרנו"- לפעמים בא לי פשוט לשבור את הכל לכל המחנכים מול הפרצוף, להסביר להם שהם לא עונים,
אין לי דרך חלופית להציע,
פשוט, גם אני בסערה פנימית, גם המשפחה, גם העם וכן העולם וכבר...
זהו, אין על מי להסתכל- רק למעלה...
בתקווה לתשובה
ובציפי'ה לגאולה
תשובה
שלום רב:
שאלתך ותהייתך ברורה.נראה מתוך דברייך שאת מתחברת היטב לשעות הקשות שעוברות עלינו ועל העולם ואת די מבינה את מה שפוקד אותנו,
בעיני בשר ודם שלנו נראה שהעולם בתהליך של שינוי תרבותי עד היום החברה האנושית סגדה לכוחה השכלי וגם הגופני, נראה שהקב"ה רוצה לחבר אותנו להוויה תרבותית חדשה לגמרי והיא ההויה האלוקית, לחוש שאנחנו בעצם תלויים בקב"ה ולשם כך הגענו אל העולם.
הבריחה מהתמודדות זו לא תעזור כפי שאת רואה אף אחד לאף אחד לא נותנים לברוח מהאמת האלוקית הגדולה.
המהר"ל מפראג בספרו "נצח ישראל" מלמד אותנו שתהליך זה עתיד לבוא עלינו בתהליך הגאולה, תפקידנו הוא להמשיך להתחזק ולא להרפות.
מיכאל ברום.