ביטויים בוידוי

ב"ה
שלום וברכה
חלק נכבד מעבודת התפילה שלנו ביום הכיפורים הוא מהי העמדה הנפשית שלנו כלפי הקב"ה.
יום הכיפורים הוא היום בו אנו חוזרים לנקודת ההתחלה שלנו, אם במשך ימות השנה חטאנו ולא פעלנו כראוי, והתרחקנו מעצמנו, ביום זה אנו חוזרים לאותה נקודה שממנה התרחקנו.
הדרך לחזור לאותה נקודה היא בחרטה המלאה שאנו מתחרטים על מעשינו הרעים.
השלב הראשון בתהליך זה הוא ההכרה בחטא, משום שאם לא נכיר בו לא נוכל לשוב.
בשלב בו האדם חוטא, במידה מסוימת, באותו רגע החטא ממלא את מהותו של האדם, משום שאם הוא לא היה ממלאו, האדם לא היה חוטא.
על כן ההכרה של האדם כשהוא בא לשוב בתשובה היא להכיר בכך מה החטא פעל בו ומה היה המעמד הנפשי שלו באותו זמן.
וזה כבר הפתח לתשובה, כשהחרטה היא לא רק על החטא עצמו, על המעשה עצמו, אלא על כל מערכת החיים שהובילה אותו לאותו חטא, וכשאדם מכיר בכך הוא הופך את עצמו לאדם שכולו שואף לקדושה ולטהרה ולא לחטא חלילה.
וודאי הוא שהשאיפה וההסתכלות תמיד היא ש"ועמך כולם צדיקים לעולם ירשו ארץ"...
בברכה, דוד
davideign@gmail.com