ביהמק''ש

שלום לך.
אל המקור המדויק ברמב"ם אליו התכוונת לא בטוח שאצליח לקלוע והדבר גם יקח זמן. כשאמצא את הדברים אצרף אותם כתגובה נוספת לשאלה זו.

אוכל לנסות לענות על שאלתך הראשונה, ולתת הסתכלות כללית על העניין לאור דברים שלמדתי.

"ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם". למה לא "בתוכו?" כיוון שמשמעות המקדש היא ליצור את הקירבה המקסימלית לה' בתוך כל אחד מעם ישראל, שהרי קירבה בין בשר ודם לקב"ה,היא דבר שהוא בלתי אפשרי ללא מתווכים.
עבודת ה' כפי שהיא באה לידי ביטוי במקדש הייתה המתווך הרצוי, ואופיינה בעיקר ע"י מעשים גשמיים, שנעשו ע"פ רוב ע"י הכהנים בלבד ו"הזר הקרב יומת".

כאן נוצרת בעיה,שכן אדם עלול לזנוח את עבודת ה' הפרטית שלו כאשר הוא יודע שהמקדש קיים ויש מי שעושה בשבילו את העבודה. הנביאים זעקו הרבה על המעשים של כל אחד בביתו למרות שהמקדש עומד על תילו. "למה לי רב זבחיכם יאמר ה' " (ישעיהו א' י"א).

"מכיוון שבני האדם הם יצורים גשמיים" כמו שכתבת הסכנות בעבודת ה' הן גדולות, ויש שנתנו את המשקל הכבד לעניין זה בפרשנות חטא העגל, שלמרות האמונה בה', היו זקוקים בני ישראל למשהו גשמי מול העיניים.

רבן יוחנן בן זכאי ידע גם הוא לאפיין כך את בני האדם,ולכן תיקן מספר תקנות מיד לאחר חורבן בית שני, (מסכת ראש השנה פרק ד')כך שעם ישראל יוכל, לאור המציאות החדשה שנוצרה להמשיך לעבוד את ה' באופן פרטי למרות החוסר הגשמי בבית מקדש, כשפתאום אי אפשר להשען גם על כך שמישהו אחר עושה בשבילי את העבודה. גם חכמים נוספים באותה תקופה שמו את הדגש על "העבודה שבלב" ותיקנו תפילות שונות במטרה למלא את החלל הרוחני.

יכול להיות שמגישה זו הגיע גם הרמב"ם, וכיוון את דבריו ללומדי תורתו בתקופה בה אין בית מקדש אך כמו שאמרתי- הדברים טעונים בדיקה ובקרוב אברר את הדברים ברמב"ם ואוסיף אותם כאן.

כל טוב, ובעזרת ה' יבנה המקדש במהרה בימינו.
אריאל.פ. (המשיב אינו רב)