שאלה
שלום כבוד הרב, שמי הדס, אני בת 18, ונמצאת כרגע בשנת שרות לאומי.
מאז ומתמיד הרגשתי וידעתי שהביטחון העצמי שלי נמוך, לאחרונה אני חשה שזה יותר מציק לי. הדבר מתבטא בדימוי עצמי נמוך, אני חושבת פעמיים לפני כל משפט שיוצא מפי, ובאופן אינסטנקטיבי, תמיד בוחנת את תגובתו של האדם אתו שוחחתי, כתוצאה, לעתים אני מתחרטת על שדיברתי, וחשה שזה "לא היה במקום", ואף גומרת בליבישיותר לא כדאי לי להשתתף בשיחה עם אותו אדם, אני מרגישה שאני "טובה מידי", כל הכרות שלי עם אדם חדש מביאה בי רצון למצוא חן בעיניו, אני מרגישה צורך להיות מחובבת ומיוחסת בין כל הסובבים אותי. במובן מסויים זה נראה לי נורמלי וטבעי אצל בן אנוש, אבל אני מרגישה שזה מוגזם, ושכאמור, זה נובע מהערכה וביטחון עצמי נמוכים.
בתקופה האחרונה אני מנסה לצאת מזה, להיות יותר מודעת לעצמי, לתכונותי הטובות, ולהערכה עצמית, פניתי אל הרב כדי לקבל עצה בעניין, שמא זה קשור ל"גיל ההתבגרות", אולי זה תורשה?, כיצד מתגברים על זה?, מה עלי לעשות כדי להרגיש אהובה בעיני עצמי, לא לחשוש, להרגיש חופשיה, ומתוך כך- הרבה יותר מאושרת?,
בנוסף, האם ידועים לרב ספרים בעניין?
בתודה והערכה על עבודת קודש זו, והמסירות לאין ערוך!
הדס.
תשובה
ב"ה
ברכה ושלום.
יש הבדל בין בושה לחוסר ביטחון עצמי .
בושה בעיקרה היא מידה טובה (כשהיא באה במידה )חוסר ביטחון עצמי זה לא כ"כ טוב.
אבל הם תופעות טבעיות שקיימות אצל כל אדם (לפעמים זה גלוי ולפעמים זה יותר פנימי).
השורש יכול לנבוע מכמה כיוונים :
יתכן שאת מציבה לעצמך רף מאוד גבוהה וכשאת לא מגיעה אליו את חשה תיסכול וכתוצאה מכך חוסר ביטחון עצמי.
ויתכן שזה נובע מעצם העובדה שהדרך שאת בחרת איננה ברורה לך ,לעצמך די הצורך ולכן את חוששת ולא בטוחה ,
חז"ל הורונו "דע מאין באת ולאן אתה הולך" הידיעה הזו היא צריכה להיות מאוד חזקה בתודעה של האדם.
אם יודעים לאן הולכים אז יש יותר בטחון (הקיצוניות של זה היא מידת הגאווה כשאדם חושב שברור לו הכל והוא יודע הכל ...)
ויתכן שאת צריכה למצוא את האיזון הנכון בין שתיקה לדיבור ואולי לא תמיד לעשות עיניין (או לעשות חשבון )עם מה שאת אומרת. כלומר אם את חושבת דבר מה אז תגידי את דעתך .
ויתכן שהנימה שבה נאמרים הדברים צריכה יותר ליטוש .
כפי שמסופר על אדם שבנו נסע ללמוד במקום מאוד רחוק מהבית ולאחר הרבה זמן שלח מכתב לאביו ובו היה כתוב :
"אבא שלח לי כסף " וכשהוא קרא את זה חרה אפו בבנו מפני שהוא קרא את זה בנימה של ציווי : אבא!!!!! שלח לי כסף!!!!
ואילו אשתו קראה את זה אחרת עם קצת יותר רגש ואולי בקול פחות תקיף ואולי עם קצת דמעות ואולי יותר בלחש ואולי ללא סיני קריאה .ואז זה נשמע אחרת כדבר נאה ומתקבל וערב על האוזן.
כדאי לך לחזק בקרבך את האמונה בהשם. פשוט ללמוד אמונה. כדאי לך ללמוד את ספר מוסר אביך.וכן ללמוד ספרי מידות ומוסר קלאסיים (מסילת ישרים איגרת הרמב"ן ..)
[כדאי לך להתעסק בשירה ניגונים וריקוד.]
ומעל הכל "להיות בשמחה תמיד"
כי שמחה נוסכת באדם את [הביטחון בהשם.] והאדם מתמלא בחוסן ובגבורה .וזה משפיע אל כל מהלך חייו .כי הנפש מתמלאת בתודעה של עוצמה ושליחות רוחנית .
תתפללי להשם שיעזור לך .
וחוץ מזה יש לך המון המון מידות טובות ואת בעצמך כתבת "אני טובה מידי " זה לא רע .ואדרבא תעצמי את המידות הטובות שבך.!!!!וקודם כל תכירי בעובדה שיש לך המון מידות טובות ומעולות אז לה להסתכל רק על חצי הכוס הריקה?
"בין ביטחון עצי לגאוה ":
https://www.kipa.co.il/ask/show.asp?id=8766
ביטחון עצמי ואסרטיביות :
https://www.kipa.co.il/ask/show.asp?id=16597
בברכה,
עוזיאל
.
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם