שאלה
שלום רב!
אני כרגע בכיתה י"ב, ומתלבט בין כמה ישיבות הסדר/גבוהות.
רציתי לשאול את הרב מהו הקו שצריך להנחות אדם:
אמרו חכמים שלעולם צריך להיות אדם זנב לאריות, ואל יהא ראש לשועלים, ולי יש התלבטות מסוימת:
ישנן שתי ישיבות אחת שביקרתי בהן, ושהחבר'ה שהכרתי שם שכנראה ילמדו בהן בשנה הבאה הם חסרי-ביטחון, אבל חבר'ה די טובים, ואילו בישיבות אחרות שהייתי בהן היו חבר'ה בעלי ביטחון עצמי רב יותר(אריות?), אך לא התביישו לדבר(קצת בגאווה) על חברות שלהן, ועל שהם מדברים עם בנות, מבלי להרגיש צורך עז להצטער או להתבייש בכך.
אני מאמין שישיבה אמורה לשנות את האדם, וממילא סביר להניח שגם אלו וגם אלו יהפכו להיות יראי שמים, אך השאלה האם האופי השפוף/הגאה של שאר אנשי החבורה ימעיט ביכולתי להתקדם(ביחד איתם).
קיוותי שהרב, כראש ישיבת הסדר יוכל לענות לי, אולי מתוך נסיונו.
בתודה מראש,
יוסף.
תשובה
אכן, המשנה המפורסמת במסכת אבות אומרת שעל האדם להיות זנב לאריות ולא ראש לשועלים, אך יש מקורות אחרים של חז"ל המדריכים להיות ראש לשועלים ולא זנב לאריות. אלו ואלו דברי אלקים חיים, ומתאימים למציאויות שונות ולאנשים שונים.
[מכל מקום, ההתלבטות שלך אינה קשורה למקורות אלו, שכן אנשים שמתפארים בדברים כאלו אינם אריות כלל, אלא אולי טווסים...] ולעיתים החלק הכי בולט אצל הטווסים הוא דווקא זנב...
הדילמה אם להצטרף לחבורה שקטה וחסרת ביטחון או לחבורה תוססת היא דילמה מאד אישית - ייתכן שדווקא בתוך חבורה שקטה תמצא אתה את מקומך בהנהגת השיעור, ותוציא מעצמך כוחות של בטחון עצמי שלא שיערת שקיימים בך, ומאידך ייתכן שבתוך חבורה גאה ותוססת אתה תהיה בשוליים. כמובן, ייתכן גם מצב הפוך.
אופי החבורה הוא רק מרכיב אחד מתוך מכלול שלם של שיקולים בבחירת ישיבה (הכיוון החינוכי והלימודי, אופי הרבנים והשיעורים, ועוד גורמים רבים). עליך לנסות לחוש היכן אתה מרגיש התאמה רבה יותר לך, היכן תתגדל יותר בתורה וביראת שמים, והיכן תתרום יותר לעם ישראל.
בברכה ובהצלחה!