בחברה פחות 'דוסית', אני מתאימה את עצמי אליה..

שלום רב

יישר כח על השאלה היפה!

קודם כל, השאיפה שלך 'להתאים את עצמך' לסביבה הוא מאד מאד מובן וטבעי. אדם לא אוהב להיות חריג, אלא מעונין 'להתאים את עצמו לנוף'. אגב, זה נכון לא רק לגבי נורמת לבוש, אלא גם לגבי דברים אחרים. רוב האנשים מתנהגים במשפחה שלהם, אחרת מאשר עם חברים שלהם, ואחרת מאשר בעבודה שלהם וכן הלאה.

לעצם הענין, אני רוצה להציע שני רעיונות שאני מקוה שיעזרו.

דבר ראשון, את בעצמך כותבת (וזה גם משהו מאד מרשים) שעל ההלכה את מקפידה בכל מקום. כלומר, גם בחברה שלא כל כך שומרת על ההלכה, את כן שומרת עליה. מדוע? מכיון שזה משהו שטבוע בך, משהו שאת מזדהה איתו לחלוטין, וברור לך, שאין שום אפשרות לזוז ממנו. במצבים כאלו, השפעת החברה היא באמת מאד מאד מוגבלת. לכן, המסקנה מכך היא, שהשאלה היא לא 'מה אחרים יגידו או לא יגידו', אלא עד כמה את בעצמך מזדהה עם מה שאת עושה. לא צינת אם הבעיה היא רק הלבוש, או שיש עוד תחומים שבהם את יותר 'מקלה', כך שאת יכולה לבחור תחום אחד שבו את רוצה יותר להתחזק, יותר להתחבר, יותר להזדהות, וממילא זה גם יבוא לידי ביטוי בכל מקום ובכל חברה שתהיי.

דבר שני, מתוך נסיון אישי, מאד השפיעו עלי הדברים של ה'מסילת ישרים'. דוד המלך אומר: ´ואדברה בעדותיך נגד מלכים ולא אבוש´, מסביר המסילת ישרים: היו ועידות של מלכים (למשל מלכי המזרח התיכון, ועידת המדינות התורמות וכו´) וכמובן על מה המלכים היו מדברים אחד עם השני באמצע הדיונים, אחרי הדיונים? על עניני מלכים, כמה פילגשים הוא לקח כאן, כמה מס הוא הטיל שם? איך צריך להשתלט על משנה למלך סרבן וכו´. מה דוד המלך עשה? ישב ולמד משניות. כל המלכים בטח צחקו על ה´דוס´ ההוא שיושב לו בצד וממלמל משהו לא ברור. אבל לדוד המלך לא היה אכפת - ואדרבה בעדותיך נגד מלכים ולא אבוש.

אז זוהי עצה שניה - להזכר בדמויות אמיתיות, החל מדוד המלך, ועד דמויות שחיות איתנו היום, שהן נאמנות לאמת שלהן בכל מצב, ומהם לשאוב כוחות לדבוק במה שאנחנו מאמינים בו.

'טיפ' אחרון, להשיג/ללבוש/לקנות חצאיות ארוכות שאת מאד אוהבת/מאד יפות עלייך וכו', וללבוש אותן. מן הסתם, היופי, והשמחה בהן ישכיחו קצת את תחושת החריגות.

חזקי ואמצי, ושוב כל הכבוד.

טוביה
tsbias@Actcom.co.il