בוגרת לעומת חברות שלי

שלום וברכה.
אהבתי מאוד את הפתיחה של מכתבך "רציתי לשתף ולברר", זה עצמו מראה על בגרות והבנה רבה ועל רצון להבין ולדעת עוד.

קראתי את שאלתך והבנתי את המציאות שתארת ואת הרגשתך. נראה לי שבכל כיתה/קבוצה/חברה יש אנשים בוגרים יותר ובוגרים פחות. כמו שלבני אדם שונים יש מראה שונה, אופי שונה וכשרונות שונים ומגוונים, כך אנשים שונים זה מזה ברמת בגרותם (מנסיוני, בסביבות הגיל שלך בד"כ יש פער גדול בין הבגרות וההבנה של בנות שונות, חלק כבר ממש בוגרות ומבינות וחלק עדיין די ילדות קטנות. עם הזמן זה משתפר..) וצריך לדעת לקבל את האנשים כמו שהם, לתת להם את הזמן לגדול, ו[לא לצפות מהם להיות מה שהם לא].

את, ב"ה, זכית להבין, ללמוד ולהתקדם (אני מתארת לעצמי שעבדת על זה הרבה) ועל כן את בוגרת מרוב חברותייך מה שגורם לכך שהנושאים שמעסיקים אותן והדברים שהן עושות נראים לך תינוקיים ומעניינים אותך פחות.
אני חושבת שאם תחשבי על זה היטב תוכלי למצוא נושאים או עניינים שבהם הן כן מתאימות למה שאת רוצה וצריכה. בטוח שיש דברים שאתן כן יכולות לעשות יחד ולהנות מזה. ואפילו ללמוד מהן ולהתקדם עוד, למרות שהן אולי בוגרות פחות.

כדאי לך לנסות למצוא חברה (או מדריכה) גדולה ממך בשנה-שנתיים, בוגרת יותר שתוכלי למצוא איתה שפה משותפת. אתן יכולות ללמוד ביחד אמונה, פרשת שבוע וכו´, לעשות ביחד דברים שמתאימים לשתיכן ואפילו סתם לדבר דיבורים קצת יותר רצינייים כאלה שאת לא מצליחה לדבר עם בנות גילך.

ועוד משהו אחד: אני לא יודעת איך בדיוק את מגדירה "בוגרת", לעניות דעתי חלק מלהיות אדם בוגר זה גם לדעת מתי צריך [קצת] לשחק, להשתולל (כמובן בצורה מתאימה), להנות ולא רק להיות תמיד רציניים וחושבים.

מקווה שהצלחתי להועיל, אם יש עוד מה לשאול או להגיב את מוזמנת בשמחה לחזור אליי למייל.
ברכה והצלחה בכל.
חיה.
haya656@shresh.org.il