שאלה
בהקשר למותו של צורר ישראל הטרוריסט, עלתה בראשי השאלה, מה היחס בין "באבוד רשעים רינה" שמופיע במשלי י"א לבין "בנפול אויבך אל תשמח..." שאמר שמואל הקטן במשנה י"ט בפרק ד' במסכת אבות, שכן לא ייתכן לקיים את שני המאמרים על מותו.
עלתה מחשבה בדעתי שייתכן כי יש רשעים שאינם אויבים וישנם אויבים שאינם רשעים.
ראשית, זה מעלה את השאלה מה קורה במצב שבו אדם הוא שניהם, או שאדם הוא אף אחד מהם. גם כאן עלה במוחי כי אם אדם הוא שניהם, אזי לאמירה במשלי ישנה עדיפות על פני אמירה תנאית. מנגד, במצב שבו אדם הוא לא זה ולא זה, אין כל כפייה על איך שהאדם יגיב.
שנית, נשאלת השאלה, לגבי מצב שבו אדם הוא רק אחד מן המצבים, מתי אדם מוגדר כרשע ומהי הגדרתו של האויב? האם הגדרת אבן-שושן תספיק לכך? האם אמירות כ"המרים יד על חבירו נקרא רשע" באמת רלוונטיות לנושא? האם אויב הוא ברמת הפרט או הכלל? האם המאמרים של "שוטה רשע וגס רוח" נחשבים לעניין הגדרת הרשע? ובקיצור: מהי ההגדרה הספציפית לכל מקרה?
ובנוסף, אם טעיתי כאן באחד מן שלבי ההתלבטות שלי, אשמח אם הרב יתקנני נא.
תודה רבה מראש!
תשובה
ב"ה
ברכה ושלום.
ראה תשובתי "ערפאת חולה האם לשמוח" ב:
https://www.kipa.co.il/ask/show.asp?id=50498
הפסוק בנפול אוייבך מדבר על ישראל ולא על גוי .וכך השיב מרדכי היהודי להמן הרשע.
אימרת חז"ל "מעשה ידי טובעים בים ואתם אומרים שירה" זה נאמר למלאכים ואדרבא בשירת הים אנו מודים ושמחים על מפלתם של אוייבי ישראל.
בברכה,
עוזיאל