שאלה
משי הוא אחד החומרים היפים בתעשיית הטכסטיל. מדוע לא השתמשו בו לצורך המשכן?
תשובה
רבנו בחיי מבאר, שלצורך המשכן לא הביאו אלא מבעלי חיים הראויים לאכילה, בעוד המשי יוצא מגוף תולעת האסורה באכילה. גם התחשים, שמעורותיהם נטלו למשכן, היו לדברי חז"ל חיות טהורות. "למען תהיה תורת ה' בפיך _ מן המותר בפיך.
אעפ"כ נוהגים אנו להשתמש במשי במעילים של ספרי תורה ולפרוכות. אפשר שביכנ"ס אינו חמור כמשכן וכבית המקדש (כף החיים קנז,קע). עכ"פ אין להשתמש לצורך המעילים בבגדים ובצעיפים שהשתמשו בהם הדיוטות, או בעורות העשויים מחיות שאינן טהורות.
נראה שהקפדה זו ראויה במעילים, בפרוכות ובמפות שפורשים על התיבה, אך לצורך שטיחים המונחים על רצפת בית הכנסת מותר להשתמש בחומרים הבאים מחיות שאינן טהורות.
כשם שהארון היה מצופה זהב מבית ומחוץ, כך ראוי לקשט מעיל של ס"ת גם מבפנים וגם מבחוץ. נחלקו הדעות כיצד להשתמש במעיל שצדו האחד עשוי פשתן, והאחר משי? האם ראוי שהמשי יהיה כלפי חוץ, או להיפך? משום כך טוב לעשות את שני צידי המעיל בשווה מאותו חומר (מ"ב קמז,י).