בבקשה להפנות לכבוד הרב שרלו- דחוףף

שלום וברכה

כתבתי פעמים רבות על העניין הזה.
באחד המקומות כתבתי כך:

בס"ד
תקציר: על החברה הצנועה המעורבת

מבוא קצר:
הבנה בתורה זו נכתבת לאור בקשות חוזרות ונשנות להעמדת משנה סדורה חברה צנועה מעורבת, עם דגש על בני הנוער. היא פורשת בראשי פרקים את היעדים בענייני הצניעות שעל חברת אנשי אמונה להעמיד לעצמה לאור התורה והמצוות. ברם, בראש הדברים מצוי גם חוסר נוחות עמוק מהעובדה כי זה הנושא בו דנים בכל עת שמדברים בו על התקדמות דתית ורוחנית, בעוד שנושאים אחרים מוזנחים. עצם העובדה שאין כמעט מפעל של תנוע הנוער שלא סובבים סביב עניין זה צריך להדאיג את כל מי שדבר אלוקים נגע בליבו, ולהצטרף לצורך להאדיר תחומים נוספים בתורה שהם בבחינת מת מצווה.
ברם, חשיבות הצניעות והטהרה בישראל היא העומדת בבסיס הדברים. בין השורות מסתתרת זעקה גדולה על גדרי צניעות שאין אנו מתקדמים לעברם, דווקא משום שאנו מקדישים את הזמן לנושא הלא נכון, ומפקירים את החשיבות הגדולה של הקדושה.

א. נצטווינו בתורה לא תקרבו לגלות ערווה, ומכאן למדו חכמים שלא רק ביאה על ערווה אסורה כי אם גם קירבה אליה. בשל כך פסק הרמב"ם בהלכות איסורי ביאה פרק כג פסקים כיצד יש להתרחק מן העריות, והשולחן ערוך בעקבותיו בסימן כא באבן העזר פסק כי יש להתרחק מהעריות מאוד מאוד.
ב. פסקים אלה חייבים להיות נר לרגלה של כל חברה דתית באשר היא. ברם, אין הם מחייבים חברה נפרדת, בדיוק כשם שהלכות לשון הרע אינם מחייבים את אי קיומה של חברה, אף על פי שקשה להצביע על שיחה שאין בה לשון הרע. כך גם הלכות אחרות אינן באות לבטל את החיים. הלכות אלה מחייבים את לקיחת החברה הנורמאלית ועיצובה לאור גדרי ההלכה.
ג. יסוד ההלכה בנושאים רבים ומגוונים הוא דרך הארץ של העולם. ההלכה היא קומה שניה של דרך ארץ זו. על כן אין הלכה שחייבים להתפרנס ומי שאינו עושה זאת עובר על דרכה של תורה – כי זה דרך הארץ של העולם* אין הלכה שצריך לפתח את הכישרונות – כי זו דרך הארץ של העולם, ועל אותה דרך זה גם יסוד ההלכה של החברה.
ד. ההתרחקות מהנשים היא אפוא מיועדת לחברה שחיה על דרך הארץ, ועוסקת באיסור קשר אינטימי בין גברים לנשים.
ה. יש להדגיש כי אין מדובר בדבר מה שהוא בדיעבד, הנובע ממציאות חיינו בזמן הזה בלבד. אדם הבונה עולם תורני חייב לעשות קודם כל בלכתחילה, ולהאמין כי זו גם תהיה הדרך בה יחיו בימות המשיח. הנימוקים של בדיעבד אינם בונים עולם רוחני של ממש.
ו. לפיכך, החברה המעורבת הצנועה היא הדרך הראויה לחיות בה. כך למעשה גם נוהג רוב מוחלט של שומרי התורה כאשר מדובר באירוח משפחתי, בכנסי רבנים (דווקא בחדר האוכל) וכדו'.
ז. בסך הכל, החברה הדתית לאומית יכולה להתגאות בקדושת חיי המשפחה שבה לאור המציאות הסובבת בעולמנו. זה הושג בדרך הקיימת וכלל אינו מובטח בהפרדה.
ח. מערכת החינוך: הדרך בה אנו צועדים במערכת החינוך, לאמור חינוך נפרד לחלוטין ותנועת נוער מעורבת היא הדרך הראויה להקרין את הקצה העליון של הצניעות והן את המעורבות הראויה בדרך הצנועה. יש להדגיש כי אין לדבר על "חברה מעורבת" אלא על "חברה צנועה מעורבת".
ט. אין להפריד את תנועת בני עקיבא, בעיקר במציאות הנוכחית בה יש אלטרנטיבות למעוניינים בהן (עזרא ואריאל). הסיבות לכך הן:
1) הפרדת התנועה תרחיק ממנה אחוזים ניכרים. למעשה, הבנים והבנות ימשיכו להיפגש, אך לא בבני עקיבא כי אם במקומות אחרים, ומה הועילו חכמים בקלקולם ?
2) לא ניתן לקיים חברה נפרדת כאשר גיל הנישואין הולך ועולה.
3) לא הוכח שבחברה נפרדת יש פחות בעיות על רקע מיני, או שהחילון בה קטן יותר.
4) חברת המבוגרים היא מעורבת, ועל חברת הילדים להכין עצמה לחיים אלה.
י. בני עקיבא משלמת מחיר יקר בתחומי הצניעות בכך שהיא עוסקת בשאלת החברה הנפרדת כבר עשרות שנים, ובשל כך אין היא מקדמת את הצניעות באמת, ואלו המחירים:
1) לא ניתן לקיים תנועת נוער כאשר המסר המרכזי העולה בה הוא שהיא בדיעבד. מכל עבר משודר מסר תורני כי בעצם על בני עקיבא לפעול לחיסולה של המציאות כיום. הדבר מביא נזק רוחני עצום, וחיים מתמידים בהכרה שמדובר בחטא.
2) בני עקיבא אינה ממקדת את פעולותיה העיקריות בניסיון המתמיד להיות צנועים יותר במסגרת הנתונה, ועל ידי כך הצניעות מופקרת (ראה להלן). המציאות של היום אינה טובה דיה, אך לא עוסקים בתיקונה כי אם בויכוח העקר על ההפרדה.
3) עצם העיסוק המתמיד בשאלה זו הוא דבר שאינו צנוע, ונראה כי הוא משמש תחליף ל"עריות הקודש".
יא. המציאות בבני עקיבא צריכה שיפור משמעותי ביותר, ועל הסניפים כולם להעמיד את ההתקדמות בצניעות כאחד היסודות הגדולים שבהם.
יב. על כן, על התנועה להעמיד לה ארבעה יעדים להתקדמות בתחום הצניעות:
1) הוצאת "שומר נגיעה" מהלקסיקון. הגדרת מי שאינו נוגע בבני המין השני כמיוחד, תחת כותרת של תואר "שומר נגיעה" נותנת למעשה לגיטימציה למי שאינו, ואף קובעת אותו כנורמה. בני עקיבא צריכה לפעול בפעולה חינוכית עמוקה להוציא מאוצר המילים וההתנהגות מגע בין המינים.
2) שמירה קפדנית על דיני ייחוד, שהם יסוד מוסד בשולחן ערוך.
3) לבוש בצניעות - הן צניעות מינית, הן זו של שפת הגוף, הן זו של עושר מופגן ומופרז והן זו של משיכת תשומת לב.
4) התקדמות מתמדת בכובד ראש שבין המינים, וחיפוש אחר דרכים נוספות להפוך באופן פנימי את החברה המעורבת ליותר צנועה. ניסיונות שונים בסמינריונים להביא את אלה לידי ביטוי הם ניסיונות חיוביים ביותר.
יג. העיסוק בארבעת יסודות אלה, בלימוד הלכה וקיומה, במאמץ מתמיד לקדם את התנועה לעבר שמירתם ובמערכת חינוכית סביבם הוא המימוש של קדושת ישראל וטהרתם בזמן הזה.

לאור זה:
1. העובדה שגם בנים וגם בנות לומדים ביחד – הלוואי ונזכה שזה יהיה הקשר בין בנים ובנות.
2. איני יכול לענות בצורה כללית על שאלת המדריך. אם האווירה היא אווירה של צניעות, והפעולה היא עניינית – אף שאיני חושב שזה הדבר שנכון לעשות לכתחילה, אם יש צורך בדבר, הדבר מותר.
3. בוודאי. צוות יושב ביחד ועוסק עניינית בנושאי הסניף.
4. תוכל להבין את הדברים ממה שכתוב למעלה.

כל טוב