שאלה
לכבוד הרב מיכאל ברום שלום!
מצטער על התכתבות ארוכה זו לולא הדברים לא היו ברורים לי לא הייתי מטריח את הרב בשאלה קשה זו.
בתשובתי הקודמת ותשובתו של הרב עיינתי שנית,
והבנתי שיש לי לעיין יותר בסוגייה.
בסוגייה בבבא קמא בכתיבת אונו בשבת, הרי ידוע שאת הדברים האלה לא פסק הרי"ף לא בגיטין ולא בב"ק וכן הרא"ש והטור לא פסקו אלה הדברים שפשיטא שכיום אין שום היתר לכתוב בשבת גם לא בשביל יישוב א"י, שאין מצוות עשה בישוב הארץ בזמנים האלה.לכאורה.
והנה עיין במה שכתב הגאון רי"פ בלעשות סדר במשניות באמצע גיטין שכתב אלה הדברים והוסיף שמכיוון שפוסקים אלו לא כתבו פסק זה הרי שדעתם היא שאין חובה (ציוויו) לשבת בא"י בזמנים האלה.
ומה שכתב הרא"ש בפ"ז (טו) שלכאורה פסק דין זה , הביא אלה הדברים (הרא"ש) משום דברים אחרים לאמירה לנכרי עיי"ש.
וכן עיין ב"ויואל משה" סי' סג.שהביא אלה הדברים
א"כ פשיטא שהלכות אלה אין קשר לימים אלו, ובעניין הלכות עבדים לרמב"ם שכתב שגם בזמנים אלו בתשובתי הקודמת כבר הפרדתי בין הדין של יציאה מחו"ל לא"י, לבין יציאה בין א"י לחו"ל .
שהדר בא"י אין לו שום זכות לצאת מהארץ שבוודאי קדושה היא, אך לעניין יציאה מחו"ל אלה הדברים לא קשורים להיום.
ובדברי רבינו חיים הכהן בתוס' בכתובות בקושיות המהרי"ט כולם תורצו כבר, ואביא רק עיקרי הדברים שזה שהרא"ש ושאר פוסקים לא הביאוהו להלכה סימן שלא פסקו כמוהו.
דברים אלה אינם נכונים לכאורה שהם סוברים שאין יישוב א"י מסיבות אחרות או מכיוון שהעדיפו לשון הפוסקים האחרים שהרחיבו בנושא.
ועיין על כך בויואל משה.
והנה יש להגיד שהמרדכי כתב דברי התוס' ומשמע שפסק כמוהו, ועוד עיין בדרכי משה על הטור (עה,ד) שכתב פסק רבינו חיים הכהן, א"כ הרמ"א פסק לכאורה כמוהו שאין לעלות לא"י.
ועיין במנחת אליעזר שחיזק דברי המגילת אסתר על הרמב"ן.
ויש לומר לכאורה, שהמהרי"ט עם כל מה שכתב על קדושת א"י וחשיבותה גם הוא לבסוף גר בחו"ל ולא נשאר בארץ,
וכמוהו כל הגדולים לכאורה פסקו לדור בארץ גם הם לא דרו בה.
ועיין הר"יד שפסק כרב יהודה שאמר:
כל העולה מבבל לשאר ארצות עובר בעשה שנא' בבלה יובאו ושמה יהיו עד יום פקדי אותם נאם ה'.
יהודה.
תשובה
לרב יהודה שלום רב:עיין בטור או"ח סי' ש"ו ובבית יוסף בסעיף י"א וכן עיין בשולחן ערוך ש"ו סעיף י"א וכן בבאר היטב משנ"ב וביאור הלכה.
מיכאל ברום.