שאלה
אם הבנתי נכון, אשת כהן שנאנסה אסורה לבעלה. אף אחד לא זקוק להערותיי המלומדות, אבל הלכה זו נראית לי כל כך לא הוגנת. (וודאי שאנו לא מקיימים הלכה כדי שיהיה לנו כיף, ובכל זאת) גירושים כפויים לאחר אונס של אשה שיוצרת מפעל חיים משותף עם בעלה, אולי הוא לא כמו אונס שני, אבל הוא לפחות מכה אדירה על שני בני הזוג, ובמיוחד על האשה הפגועה.במקום לעזור לאשה להשתקם, ולחזור לשגרת חיים ברוכה ונורמלית, היא צריכה להעמיק את השבר,ולשבור בעצם את כל חייה הטבעיים.זה כמעט כמו עקידת יצחק - אך שם ה' הורה לאברהם לעצור רגע לפני. שמעתי (איני בטוחה בכך) שהיו מקרים בהם הבית דין היה אומר לבעל לאמר כי הוא אינו מאמין לאשתו שהיא נאנסה, ובכך הענין "נפתר".
בזוגיות נורמלית אין שום מקום לשקרים, ובטח לא עם "חותמת כשרות" על השקר על ידי כביכול הקדוש ברוך הוא שחותמו אמת.
אולי צריך המון יושר ואומץ לפרש הלכה זו מחדש ולאמר שכהן חייב לגרש את אשתו שנאנסה רק אם האונס היה על ידי גבר שהיה לאשה קשר רומנטי כלשהו עמו, ולבסוף הוא 'היה עמה' בניגוד לרצונה.
אני יודעת שחידושים הלכתיים - אין מקומם באינטרנט, אבל לפחות ניסיתי...
תודה על ההתייחסות
תשובה
ב"ה
שלומות,
א. ברמה האנושית אני חש את הכאב והתמיהה שאת חשה. אין ספק שרגשות אנושיים פשוטים לא מאפשרים להזדהות עם הלכה זו.
ב. אך, מחשבה מעמיקה נוספת מבהירה שיש כמה מושגים שאנו לא מודעים אליהם. ראשית, קשה לנו להבין את מקומו ואת תפקידו של הכהן. מה מיוחד בו ברמה האנושית הפנימית. מדוע הוא קדוש יותר? מדוע הוא משמעותי יותר בחייו של העם? כיצד האלוקות מתגלה דרכו?
כמו כן, קשה לנו לקלוט את עומק משמעות מושג הקדושה ומשמעותה לחייו של היחיד והאומה.
לכן, קשה לי לענות על שאלות אלה בשל העובדה שאין הן ברורות לי. בשל כך, עלי להתמודד עם האמון הכולל שיש לי בתורת משה, עם ההבנה הכוללת שמשה אמת ותורתו אמות "ואילו ידעתיו - הייתיו".
בברכה,
שי