ארץ ישראל או אהבת ישראל?

יסכה, שלום!
ראשית, זו שאלה חשובה, יישר כוח. הנושא שאת מעלה מלווה אותנו כבר כמה שנים, ולצערינו ממשיך גם כיום ללוות אותנו.
גם לי כמוך, כמו כל אדם שמחובר לעם ישראל, כואב מול הכוונה להרוס בתים בארץ ישראל.
וגם לי כמוך, כמו כל אדם שמחובר לעם ישראל, כואב מול השנאה שיש בין יהודים ליהודים.

כמו שאמרת זה נורא וזה נורא.
אי אפשר לוותר על אהבת ישראל ואי אפשר לוותר על ארץ ישראל.
זה כמו הלב והמוח. אי אפשר בלי המוח ואי אפשר בלי הלב.
אם נצליח להציל את ארץ ישראל ע"י שנאת ישראל זה כמו להציל את המוח ע"י שנהרוג את הלב. ואם נצליח באהבת ישראל ע"י שנקריב את ארץ ישראל זה כמו להציל את הלב ע"י שנהרוג את המוח.
כתוב "כי לא יטוש ד´ עמו, ונחלתו לא יעזוב" - העם הארץ.

אז מה נעשה??
באמת שאלה מורכבת.
אין מה לעשות אין חיים קלים. הקב"ה מאמין בנו ולכן העמיד אותנו בניסיון הזה.
דווקא בגלל שהגאולה שאנחנו בתוכה גדולה וקדושה מאוד, בגלל זה יש בה צדדים מורכבים ועדינים מאוד. אפילו נהיגה במכונית זה דבר מורכב מאוד שדורש איזונים עדינים בין הגלגלים, בין הגלגלים למנוע, בין הנהג לנהגים האחרים על הכביש וכד´
המאמצים שלנו להביא את עם ישראל לגאולתו הם הרבה יותר מורכבים והם דורשים דיוק ואיזון.
אין ברירה, צריך לעשות הכל להציל גם את המוח וגם את הלב. אם אחד מהם ימות לא שווה כל המאמץ שלנו.
זה קשה מאוד? נכון מאוד. אבל אנחנו מסוגלים. בעצם למה להיות שליליים? אדרבה, אנחנו שמחים באתגר הזה, בניסיון הזה שהקב"ה נתן לנו.
גם לבנות את ארץ ישראל וגם להרבות אהבה.

הרב צבי יהודה קוק ידע שזה הולך להיות קשה מאוד. לכן פרסם מאמר בשם ´את אחי אנוכי מבקש´ שם הוא כותב את הכללים למאבקים בתוך האומה.
הכלל העקרוני שהוא מביא שם זה לא לחצות קווים אדומים. ללא שנאה ללא ביזוי, ללא אלימות.

כלומר עשי כל שביכולתך למחות ולעצור את הפינוי, אם את מגיעה למצב של אלימות או מצבים שיוצרים שינאה – עצרי.
עצוב לקרוא מה שכתבת ששינאה היא דבר רגיל בציבור שלנו. צריך לחזור בתשובה.
אם את יודעת מראש שתהיה שם אוירה של שנאה, אז לדעתי הקטנה אולי כדאי שלא תתקרבי לשם בכלל.. כי בקלות נמשכים לאוירה של שנאה ושל אלימות וקללות עד כדי שמכנים חיילים ושוטרים נאצים ח"ו, זה מתגלגל מאוד מהר כי יש שם הרבה רגשות וזה מתדרדר מאוד מהר.
עדיף לא להיות במקום שתהיה שם בוודאות אלימות ושינאה. כי קשה מאוד לראות פינוי אלים ולא להתמלא שינאה שלפעמים לא משתחררים ממנה כל החיים . . .

אז איך נילחם על הארץ? בדיוק כמו המשפחות שחלילה יצטרכו להתפנות. הם ישארו עד שיבואו החיילים וילכו, בלי אלימות וצעקות ושינאה.
מי שישאר להיאבק באלימות זה בדר"כ צעירים שכבר מנותקים ושונאים, לצערינו אין הרבה מבוגרים שעושים שאת זה בצורה נכונה ואמיתית.
ואם תשאלי אז מה יש לי לעשות אם לא לבוא לשם בזמן הפינוי עצמו?
יש מה לעשות חוץ מזה. קודם כל התפללי לקב"ה שיפתח את הלב של עם ישראל להפסיק את ההריסה של ארץ ישראל.
וחוץ מזה יש עוד מה לעשות, הנה השתתפת בעצמך בצעדה לירושלים, אפשר להיות שם עד התחלת הפינוי (שבעז"ה לא יהיה), (אך אם מתפתחת אוירה שלילית, ללכת). לכי, עמדי בדוכני הסברה של יש"ע, חלקי פיילרים ברחובות, אספי כסף ליישוב הארץ, לכי עזרי למשפחות בגבעות ובמאחזים, עזרי לבנות מאחזים חדשים, (אך דעי שיש סיכוי ח"ו שיבואו להרוס את זה כי עדיין עם ישראל נמצא במקום חלש מבחינת ההבנה שלו בחשיבות של ארץ ישראל) לכי למחות במקומות שאין בהם שנאה ואלימות תהיי יצירתית אני מאמין שיש עוד הרבה מה לעשות.
(דרך אגב, כתבת ש´הם´ מפריעים למאבק על ארץ ישראל, התכוונת ליסמניקים, תיראי ברור שזה לא הם, אלא זה המשטרה ששלחה אותם, היום לפינוי של יהודים ומחר להפגנה נגד ערבים בהר הבית, ומחרתיים נגד המסתננים מסודן... זה פשוט העבודה שלהם. ובעצם זה גם לא המשטרה אלא השר לביטחון פנים, או בעצם שר הביטחון ששלח אותם, ושר הביטחון נבחר ע"י ראש הממשלה שנבחר ע"י העם בבחירות, אז בעצם העם שלנו מפריע ליישוב הארץ, ולכן יותר נכון לשאול מה לעשות שכאשר העם שלנו מפריע ליישוב ארץ ישראל...)

לסיכום, נראה לי שזה לא שחור לבן, או להיאבק ולהתמלא שנאה או להישאר בבית. אלא זו עבודה מורכבת ואחראית מאוד של שילוב חשוב של שני דברים ביחד אחריות ואהבה לכל עם ישראל ובניין הארץ.
מי שלא יודע לעשות זאת בשילוב, אולי עדיף שישב בבית עם כל הרצון הטוב שלו. אולי הוא רק יהרוס במקום לבנות, כי הנזק של שנאה הוא לא פחות מהנזק של הרס יישוב בארץ ישראל, כמו שאת בעצמך אמרת.
אני מאוד מעריך אותך על השאלה ששאלת שהיא שאלה גדולה וחשובה, כל הכבוד שמה שמעסיק אותך זה עם ישראל חיזקי ואימצי!

מקווה שהתשובה שלי הועילה לך.

חגי