ארוחה בפדיון בן

שלום ומזל טוב
שתזכו לגדלו לתורה מצוות ומעשים טובים.
סעודת הפדיון נקראת סעודת מצווה. ואפילו אם ארע זמנה בתשעת הימים, שהמנהג אז לא לאכול בשר ולא לשתות יין, מפני האבלות על חורבן בית המקדש, מכל מקום, אם הזדמן פדיון בכורות בתשעת הימים, עורכים סעודה ואוכלים בשר ושותים יין (רמ"א תקנא, י). וכתוב בכמה ספרים, שיש מעלה גדולה בהשתתפות בסעודת פדיון הבן, שכל האוכל ממנה, כאילו צם פ"ד תעניות (שדי חמד מערכת ס´ אות נ"ד)וכתב בספר תרומות-הדשן, שהטעם לקיום הסעודה הוא כדי לפרסס ברבים את מעשה הפדיון. ואפשר להוסיף עוד, שבסעודה זו מפרסמים ומזכירים את החסד שעשה ה´ עמנו בעת שהוציאנו ממצרים, והרג את בכוריהם ואת בכורינו הציל. ועוד יש במצווה זו גם ביטוי לקדושה המיוחדת שיש בישראל, שכל בכור באופן טבעי קדוש, וכדי שיוכל לעסוק גם בענייני החול של העולם הזה, צריך לפדותו.

ולכן כדאי לעשות סעודה בשרית, לענ"ד ניתן למצוא קייטרינג שעושה אירועים יום אחרי ליל הסדר (סך הכל יש בריתות באותו יום ) יש בזה הידור וגם יחסוך לכם הרבה כאב ראש .

ממילא לא מומלץ להשתמש בלחמניות כשרות לפסח מאחר ובשנים האחרונות אנשים נכשלים באכילת חמץ בפסח כך שהנטייה של הרבנים הולכת וגוברת לאסור את השימוש בהם וכ"כ כתב הרב אליעזר מלמד שליט"א
"בשנים האחרונות, עם התפתחות תעשיית המזון, נוצרה אפשרות לייצר לקראת פסח עוגות, לחמניות, פיתות, ופלים ובורקסים ללא חמץ. אלא שהתעוררה מזה בעיה גדולה: המאכלים הכשרים לפסח ומאכלי החמץ נראים דומים, ואנשים עלולים להתבלבל ביניהם. וכבר נשמעו סיפורים של אנשים יראי שמים שטעו והתבלבלו ואכלו עוגות חמץ וופלים חמץ בפסח. ופעמים שהטעות באה מפני האריזות הדומות, ופעמים שהטעות מפני שהמוצר עצמו דומה.

כדי למנוע תקלות שכאלה, הוחלט ברבנות הראשית כבר לפני מספר שנים לקבוע נהלים ברורים, לפיהם "צורת המאפה לפסח תהיה שונה לחלוטין מהרגיל, כגון: רוחב שונה, נפח, צורה וכדומה". וכן "האריזה תהיה שונה מהאריזה הרגילה בצבע התווית, בכיתוב בולט או זוהר - 'כשר לפסח'". ואם המוצר כשר לאוכלי קטניות או לאוכלי מצה עשירה בלבד, יש לציין זאת באותה הבלטה.

התקדים לאיסור זה
ואין כאן גזירה חדשה שלא נודעה כמותה, שכן כבר אסרו חכמים כיוצא בזה לאפות לחמים ולחמניות בחלב, שמא יטעו לחשוב שככל הלחמים גם לחם זה הוא 'פרווה' ויאכלו אותו עם בשר, ונמצאו אוכלים בשר וחלב. ואם טעות אפו לחם או לחמניה בחלב, לא רק עם בשר אסור לאכול אותם אלא גם לבדם, כדי שלא יבואו לכלל טעות. והרוצה לעשות מאפה חלבי, צריך לעשותו משונה בצורתו, כדי שכל מי שיבוא לאוכלו ישאל ממה הוא עשוי ולא יטעה לאוכלו עם בשר (שו"ע יו"ד צז, א).

האחריות על בעלי החנויות והקונים
כפי ששמעתי, חלה התקדמות מסוימת בשנה האחרונה, וכמה מפעלים החלו להקפיד על הוראות הרבנות. אבל עדיין מפעלים רבים מייצרים לפסח מאכלים שדומים למאכלי חמץ. הוראת הרבנות היא - "סחורה או מוצרים שלא ישווקו על פי הדרישות הנ"ל יוחזרו למפעל". למרות זאת, חנויות רבות מקבלות עוגות וופלים ועוד מוצרים שנראים דומים מדי לחמץ. וראוי שהקונים יעוררו את בעלי החנויות שלא לקבל מוצרים שכאלה לפסח. וגם אם בעלי החנויות נכשלו ומכשילים בזה, על כל קונה וקונה מוטלת האחריות שלא לקנות מוצרים שדומים למאכלי חמץ, כדי למנוע ממשפחתו את האפשרות להתבלבל.

לחנך את הילדים לכך
כידוע, התורה החמירה מאוד באיסור חמץ, עד שאסרה אותו ב'בל ייראה' ו'בל יימצא'. והמשיכו חכמים בקו זה וגזרו שחמץ שהתערב בכשר אינו בטל אפילו באלף. כהמשך לכך, צריך לחנך את הילדים שגם בהיותם מחוץ לבית לא יאכלו מאכלים שדומים לחמץ, כדי למנוע מהם להתבלבל. ומי שאינו מקפיד על כך, עלול לפגוע בחינוך ילדיו.

המבוגרים בוודאי זוכרים עד כמה נזהרו הוריהם מספק חמץ בפסח, ועד כמה הקפדה זו השאירה בנפשם חותם עמוק. ואילו הילדים שגדלים היום עלולים לזכור מהוריהם שמצוות הפסח היתה עליהם כמעמסה. שלא יכלו להתאפק שבוע מלאכול ופלים, עוגיות, לחמניות בורקסים וכדומה, עד שעיקר שמחתם בחג הפסח היתה כאשר הצליחו למצוא מוצרים שנראים כחמץ אבל בכל זאת כשרים, כדי שלא יצטרכו להרגיש כמעט את חומרת הפסח."

ולהרחבה ומקור התשובה עיינו בספר פניני הלכה מאת הרב אליעזר מלמד שליט"א באתר ישיבה http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?cat=507