אסלם , נבואה , תורה

שאלה

שאלתי היא בעניין הפסוק "כִּי-יָקוּם בְּקִרְבְּךָ נָבִיא, אוֹ חֹלֵם חֲלוֹם; וְנָתַן אֵלֶיךָ אוֹת, אוֹ מוֹפֵת. ג וּבָא הָאוֹת וְהַמּוֹפֵת, אֲשֶׁר-דִּבֶּר אֵלֶיךָ לֵאמֹר: נֵלְכָה אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים, אֲשֶׁר לֹא-יְדַעְתָּם- -וְנָעָבְדֵם. ד לֹא תִשְׁמַע, אֶל-דִּבְרֵי הַנָּבִיא הַהוּא, אוֹ אֶל-חוֹלֵם הַחֲלוֹם, הַהוּא: כִּי מְנַסֶּה יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם, אֶתְכֶם, לָדַעַת הֲיִשְׁכֶם אֹהֲבִים אֶת-יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם, בְּכָל-לְבַבְכֶם וּבְכָל-נַפְשְׁכֶם. ה אַחֲרֵי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם תֵּלֵכוּ, וְאֹתוֹ תִירָאוּ; וְאֶת-מִצְו‍ֹתָיו תִּשְׁמֹרוּ וּבְקֹלוֹ תִשְׁמָעוּ, וְאֹתוֹ תַעֲבֹדוּ וּבוֹ תִדְבָּקוּן."

העניין הוא כזה. אם ניקח את האסלם לדוגמא , היא איננה עבודה זרה לכן נראה אל פניו שהפסוק איננו מדבר על כך.

הרמב"ם באיגרת תימן כותב כי הטעם שאנו לא מאמינים למוחמד משום שהוא סותר את מצוות התורה משום שנאמר "עד עולם". אך בקריאת דברי רבי יוסף אלבו "זצל" בספר העיקרים נראה כי לדעתו הביטוי "עד עולם " אינם מעידים על נצח , אלא הוא תולה את העניין על מעמד הר סיני וגדולת נבואת משה. לדעתו לא יכול לקום נביא כמשה משום שמשה ביקש זאת מהשם והשם קיבל את בקשתו. לעומת זאת הרמב"ם סובר כי בקשתו לא והבטחת השם במקרה הזה איננה נצחית.

לכן עולות מכאן כמה שאלות.

1)אם מדוע בכל זאת אנו דוחים את האסלם נניח שנמזג את שתי הדעות ונאמר שמחמד היה גדול ממשה משום שלדעת הרמבם דבר כזה אפשרי ואז בגלל שלדעת רבי יסוף אלבו הביטוי "עד עולם" איננו נצחי , ניתן קבל את נבואת מוחמד.

2)כיצד לדעת הרמב"ם יכול להיות שהבטחתו של השם למשה כי לא יקום נביא כמוהו איננה נצחית?

בתודה.

תשובה