אסור ביאה

מאחר ותיקוני התשובה שכתבו המקובלים לא נשכרו בגמרא, העיקר כהרמב"ם. ומו"ר השיב על שאלה דומה לזה וכתב: צריך תשובה גמורה מכל הלב, ומה שחטא, וזה מציק לו, הרי זה בעצמו חלק מן התשובה. ועוד יותר יש להוסיף על זה כדברי הרמב"ם (הלכות תשובה פ"ב ה"ד) "מדרכי התשובה להיות השב צועק תמיד לפני ה' בבכי ובתחנונים". צריך לקיים וחטאתי לנגדי תמיד, ולהתחרט תדיר ולבקש סליחה מה' ולהרבות בבכי במסתרים. ויש לו לקבוע זמנים לכך באופן תדיר, ולפי טבעו ואופיו, זמנים קצרים כל יום, וקצת יותר בע"ש ועוד יותר בער"ח, ובודאי בימי הרחמים והסליחות.
והנה חכמים קבעו שמי שעבר על כריתות ומיתות בי"S, תשובה ויוה"כ תולים ויסורין ממרקים (יומא פו.). כלומר , לא די בתשובה ויוה"כ אלא רבוש"ע שולח לו יסורין כדי למרק עוונו לגמרי. ע"פ זה קבעו הראשונים, שאדם יקבל על עצמו יסורים, ואז הוא יחסוך מעצמו יסורים מן השמיים, וגם כפרתו תהיה לשמה. לכן כדאי כפי כוחו הגופני לקבוע לעצמו ימי תענית, או חצאי ימים פעם בשבוע למשל יום שישי או פעם בחודש למשל ער"ח, הכל כפי כוחו, כי לא מצאנו אצל חז"ל גדרים מדוייקים כמה לצום. ואם הוא חלש והתענית קשה לו ומעכבתו מלמלא חובותיו, יצמצם בה מאד, או שבאותו היום ישתה מים ויאכל לחם בלבד, או מאכלים פשוטים כפי כוחו, אך יזכור שאין התענית עיקר אלא החרטה.
ועוד כתב הרמב"ם (שם) "וצדקה תציל ממות". לכן אם יש לו אמצעים, יתמוך בעניים. ועוד כתב הרמב"ם (שם) "ומתרחק הרבה מן הדבר החטא בו". לכן עליו להרבות מאד בצניעות ולא להסתכל כלל על נשים, אלא ללכת ברחוב כשעיניו מושפלות.
והעיקר להרבות חסד, לכל אדם, והקרובים קודמים. וגם עיקר גדול לעסוק בתורה בזמנו הפנוי, ולא לכלות זמן בדברים בטלים, ליצנות ולשון הרע, טלויזיה רדיו עיתונים ושאר הבלים. יקבע עיתים הגונות לתורה וילמד במה שלבו חפץ בחשק ובהתלהבות. ויצרף לזה אמירת תהילים, שאין כמו שירות ותשבחות דוד המלך להלהיב ליבו לאהבת ה'.
אם ילך בדרך זו, ויוסיף כפי כוחו במשך ימיו ושניו, מובטח לו שיהיה בעל תשובה גמור ועוונו יכופר וימצא חן בעיני ה'.
את דעת הרב מרדכי אליהו ינסה לבקש בלשכה בטלפון: 02-6521195, 02-6514399