שאלה
בס"ד
היי הרב .
יש לי שאלה ממש חשובה. אני לא טיפוס אנוכי אבל גם לא לא אנוכי , אבל אני בדרך כלל תמיד עושה את הדבר שלא פוגע באחרים גם אם הוא לא מוצא חן בעיני כך שיוצא שכדי לא לפגוע באחרים, אני נפגעת בעצמי .
למשל , לסנן בן אדם שמדבר איתי . אני לא עושה דברים כאלו , כי אני תמיד חושבת שבטח הצד השני מאוד יעלב . ולא הייתי רוצה שיכעסו עלי ושאז ה' יעניש אותי או משו .
אבל מצד שני , אני לא רוצה לדבר עם אותו אדם ( מקרה תיאורטי בלבד לצורך דוגמא )
אז השאלה היא - עד כמה מותר לי להיות אנוכית כשזה עלול לפגוע באחרים?
אהבתם? עוד תכנים בלעדיים באפליקציה של כיפה. הורידו עכשיו
תשובה
בס"ד
שאלה מצויינת שמעידה על הרבה אכפתיות ודאגה לחברה ולסביבה
ואהבת לרעך כמוך- מתחיל באהבה עצמית, כי לאהוב מישהו אחר כמו שאתה אהב את עצמך מתבסס על כך שאתה אוהב את עצמך
ולכן באמת שאין שום מצב שבו נפגע בעצמנו בשביל שהאחר ישמח מחד, אולם מאידך אסור לפגוע באחר
אך אם האחר מפריע לך עליך להעמידו במקומו, בצורה יפה ונעימה, אך אל לנו לחוש שמי שמפריעה לנו לישון, כדוגמה, יעלב אם נבקש ממנו שקט- עלינו להתחזק ג"כ באהבה עצמית ולא לשים את האחר שמפריע לנו, גם מבלי שישים ליבו לכך, לפני הדאגה לזמננו ואיכות חיינו.