שאלה
שלום כבוד הרב,
שמי אורית חדד ,ואני בת 18
שלוש השנים האחרונות היו קשות מאוד עבורי,
עברתי יסורים נפשים רבים,הן במשפחה ,והן בחיים האישים שלי, דברים שאני סוחבת על הגב המון זמן..
ועם זאת למרות כל הקשיים הרגשתי חיבור עצום ביני לבין הקב"ה ,פיתאום הבנתי מדוע אני עושה מה שאני עושה , פיתאום התפילה נעשתה אהובה עלי,
ואני מחפשת את הדרך להמשיך ולהתקרב בעז"ה .
הבעיה שאני מרגישה שלפעמים הקב"ה אינו מקשיב לי.
אני יודעת שזה לא נכון ותמיד הוא מקשיב ושומע
אבל אני מרגישה שככל שאני מיתפללת הכל קורה הפוך,ולפעמים אני מבקשת ומכוונת על משו מסוים אפילו אני מבקשת לזכות בשמחה ,שמחה אמיתית.
ואני מרגישה שזה לא נענה והדברים רק מחמירים
ואני מרגישה יאוש עצום שאני לא יודעת איך להתמודד איתו..
אשמח אם תעזור לי ..
תשובה
שלום אורית,
צריך לדעת דבר מאוד חשוב על התפילה - אי אפשר לבחון את הקדוש ברוך הוא. אנו חייבים לפנות אליו בכל עניין החשוב לנו ולבקש ממנו עזרה מעומק הלב. אך אף פעם אי אפשר לדעת מהו חשבונו של עולם שה´ מנהל אותו. מי יודע? התפילה של כל מי ששופך את הלב בעניין הקרוב לליבו מביאה בוודאי מידות של צדקה וחסד מוגברות בעולם, אך אין אנו יכולים לדעת בדיוק איך ואיפה ןמה. אך גם אם אין אנו יודעים על כך דבר אנו מאמינים שכל תפילה אמיתית מעומק הלב נשמעת על ידי ה´ ומשפיעה על העולם גם אם באופן הסמוי מן העין.
הדבר הכי חשוב בחיינו איננו לבדוק כל הזמן אם ה' עונה לתפילות שלנו כמו שאנו רוצים, אלא ללמוד לפתוח את שורש השמחה שנמצא ממש בתוכנו. הקושי הוא לקבל את המציאות שלנו מתוך מקום של אמונה שהיא נתונה לנו במיוחד בהשגחה פרטית, כאשר חלק ממנה היא הברכה הסגולית שה' נותן לנו וחלק מן המציאות שלנו היא השאלה התמידית של ה' אלינו, "אייכה?" בכך הוא תמיד מבקש מאתנו להתקדם והתפתח מבחינת המידות ובחינת העבודה שלנו. כאשר אנו מצליחים להתקדם נפתח שורש השמחה.
בברכה, דוב ברקוביץ
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם