שאלה
שלום כבוד הרב,
בעקבות מה שעברתי בקיץ שעבר (בגירוש וכו') היו לי כמה משברים השנה ובעיקר- כל השנה הייתי עצובה, ממש כל הזמן הייתי שרויה בעצבות. בעקבות זה היה לי קשה מאוד להתפלל, לקיים מצוות ובכלל- להתחזק וללמוד. זה הוביל לריקנות.. כל המשאבים שלי התרוקנו. לפני חודש וחצי בערך, יצא לי לקום מאוד מוקדם בבוקר והחלטתי לעשות מה שרציתי כבר הרבה זמן- להתבודד קצת. בחיים לא היתה לי כזאת הרגשה! זה פשוט העלה אותי בכמה רמות, נהייתי שמחה, זה השפיע עליי במשך חודש כמעט.. זאת פשוט הייתה נק' אור ששינתה לי גישה. אבל מאז (וגם לפני זה) לא הצלחתי לעשות את זה יותר.. בין אם בגלל עצלנות, בין אם זה בגלל שאני פשוט לא מצליחה לדבר.. אני מרגישה מגוחכת- הרי ה' יודע מה שאני חושבת, למה לדבר?! וזה יוצא לי מאוד מלאכותי. אני מרגישה ריקה, ואין לי כח לעשות כלום.. זה משפיע עליי בכל מישורי החיים! אני חייבת להתמלא, ואני לא מוצאת את הכוח לעשות את זה.. אני לא מצליחה ללמוד (לימודי אמונה) לא להתפלל כמו שצריך, לא לדבר עם ה'.. קשה לי. זה משפיע גם במישור ההדרכה- אני מדריכה כבר שנה וחצי, ואני מרגישה שחיקה.. אני רוצה להתקדם, לעלות, להדליק את השלהבת מחדש.. ואני פשוט לא מצליחה! הבנתי שהדרך היחידה שבה אוכל לחזור למצב של עלייה היא פשוט להתמלא- ואז אפשר להשפיע על אחרים.. אבל איך עושים את זה? איך אפשר להתמלא כשפשוט אין כוחות?
תשובה
רבי נחמן כותב "ההתבודדות היא מעלה עליונה וגדולה מן הכל". מי שזוכה לשוחח עם השם מתמלא חיות ותקווה ויכול לעבור כמו גדול את המצבים הכי קשים.
בנוגע למה ששאלת - בשביל מה להתפלל, הרי הבורא יודע הכל?
רבי נחמן עצמו מעלה שאלה זו: "למה אנו צריכין לתפילה? ו(הלא) השם יתברך יודע מחשבות?" (ליקוטי מוהר"ן תורה ל"ד), ידע אפוא את צרכי מתוך מחשבותיי וימלא אותם.
אמנם כך חקק ה' בעולמו, שדווקא הדיבור יהיה הכלי שעל האדם להכין על מנת לקבל את השפע (ליקוטי מוהר"ן תורה ל"ד).
יתירה מזו, מחשבותינו, לרוב, אינן בשליטתנו, ולו היה הקדוש ברוך הוא מתייחס לכל מחשבה שלנו, היה מצבנו בכי רע, כי אז עלולות היו להתגשם, חלילה, גם מחשבותינו הרעות.
בחסדו, לימד אותנו ה' לבטא מחשבות בדיבור והורה לנו לבטא דווקא מחשבות חיוביות ודיבורים של דעת.
עוד לימדנו שמה שבחרנו לדבר עליו יחשב כמציאות, הן בתפילה והן בדיבור עם בני אדם, ומה שרק הרהרנו בו אינו משפיע כל כך על המציאות.
באופן כזה מקל עלינו הבורא את הבחירה, שהרי בדיבור קל יותר לשלוט מאשר במחשבה. על ידי בחירתנו החיובית נחסמת השפעתן הקטלנית של מחשבות שליליות, כל עוד אינן מבוטאות בפינו.
כשאנו פונים לה' בתפילה, הן במילים שסידרו לנו חז"ל והן במילותינו אנו, אנו משתמשים, בעצם, בחומרים קדושים מאוד: אותיות, מילים ומשפטים. חומרים אלו הם חומרי הגלם של הבריאה כולה, שכן בדיבור דווקא ברא, כביכול, הקדוש ברוך הוא את עולמו. " ו י א מ ר אלוקים יהי אור, ויהי אור" (בראשית א' ג').
לכן, כאשר אנו מבטאים בפינו צירופי מילים קדושות וחיוביות אנו שותפים לקדוש ברוך הוא בבריאת וחידוש עולמו. רק האדם, נזר הבריאה, קרוי "מדבר". בדברו מול ה' ובתפילתו לפניו, הוא יוצר בפועל כוחות של קדושה, דומים לאלו שיצר ה' בבריאת עולמו. בעזרת ה', שאליו הוא פונה, מתפשטים כוחות אלו בעולם, מפרים ומחיים אותו ואת כל אשר בו, ובוודאי מחיים ומפרים את חייו של המתפלל עצמו.
מטרת התפילה, אם כן, איננה להודיע לבורא מה חסר לי, כי הוא יודע הכול בלאו הכי.
מטרתה היא, בהתאם להוראות שהוא עצמו נתן לנו, ליצור כלים רוחניים לקבלת השפע שהוא רוצה לתת לנו. והוא הוא שהודיע לנו כי מילות תפילותינו הן הן אותן כלים.
אם את מעוניינת בחומר נוסף על התבודדות או עוד דברים מחזקים ומשמחים ממשנתו של רבי נחמן, את מוזמנת להיכנס לאתר שלנו.
בהצלחה. חיזקי ואימצי.
ארז
לאתר לב הדברים
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם