שאלה
לרב שלום רב!
שאלתי אותך שאלה היום והחלטתי שלא להכניס את השאלה הזאת בזאת למרות ההקשר החזק שיש בינהם.
אני לא מכבדת את הורי.
אני נתקלת במריבות רבות איתם בעניין לימודים בית ספר בעיקר.
ואני פשוט צועקת עליהם בלי כבוד כאילו הם איזה חברים שלי כנראה אני גם מוציאה את כל הכעסים וכדומה של היום הזה עלהים .
אני מרגישה נורא עם זה ואני לא יכולה לשלוט בכעס שלי אי- אפשר מה לעשות??????????
אני לא יכולה פשוט להאשים את הגיל שלי בזה.
("גיל ההתבגרות"...)
תודה רבה ומצטערת על האורך אבל אני מרגישה שהוצאתי משא כבד ושוב תודה שיפרה
תשובה
ב"ה
ברכה ושלום.
חייבים לשנות סגנון. נקודה.
מותר לך לא להסכים למה שהורייך אומרים.
אבל את חייבת לתקשר איתם בדרך ארץ ובכבוד כי הם ההורים שלך.
דעי לך שזה לא בא בקלות את חייבת להתחיל לעבוד על הנפש שלך.על המידות שלך. על האינטילגנציה הריגשית שלך. מה שאת מתארת הוא מצב לא נורמאלי בבית.
וזה מצויין שאת מרגישה רגשי אשם ונקיפות מצפון.
אז מה עושים??
1)-מקבלים החלטה .
2)-מבצעים את ההחלטה ויהי מה.
כדאי לך לעיין עיון נמרץ בספר "מקור חיים "חלק ה'
עמוד 133 ואילך.הסבר יפה וקיצור ההלכות.
בהצלחה.