אני פשוט מתוסכלת. מה עושים?

שלום יקרה!
הבטתי בשאלתך שוב ושוב, וחשבתי – מה אפשר לענות? אבל אז שמתי לב לפרט קטן, שנראה לי, שהוא חשוב ביותר: הסמיילי!
הסמיילי מראה שאת עדיין בתהליך של תזוזה, המשפט "אם לא עולים אז יורדים" לא נראה לי כל כך קשור לכאן – את בעלייה כרגע!
מה שכן צריך לעשות הוא: לבדוק כיצד אפשר להביע את הסמיילי יותר כלפי פנים. נתפלל לקב"ה שיאיר לנו את הדרך.
נכון, העצבות לפעמים מגיעה אלינו ממקום לא ידוע ולא ברור, וזה, כמו שכתבת – "אי אפשר לפתור, לפני שיודעים מה זה".
אז בואי ניתן כמה הגדרות, כדי שהמצב יהיה ב"ה ברור יותר:
הגדרת המצב: אנחנו במלחמה יומיומית בכל רגע בחיינו נגד יצר הרע, וכמו בכל מלחמה ישנם ניצחונות, אבל, לצערנו – גם הפסדים.
אבל מה עושים הלאה, אם חלילה, נפסיד? היצר – רוצה שנתייאש, מה שמוביל ל"שיתוק מערכות חשקים כללי". מטרת היצר הוא לייאש. האם ניכנע בקלות?
המשימה שלנו: אם ננצח – נצא במחולות עד ההתמודדות הבאה, זה יכול להתבטא בלתת לעצמנו פרס קטן שאנחנו אוהבים. ואם נפסיד – נחייך ליצר בפרצוף סמיילי, ונגיד לו "שכוייח יצר! שיחקת אותה! אבל נכסח אותך בסיבוב הבא!". ננצח אותו גם אם נפסיד מעט – העיקר שלא נתייאש.
אזכיר משפט אחד, אותו אמר ר' נחמן מברסלב: "כשהמצב קשה – רק לשמוח יש!", כי יודעים שכמעט הגענו לשיא, לשלב האחרון לפני צוק ההר.
הדרך להצלחה:
ברשותך, אעתיק מעט מדברייך: "ביום, אני שמחה, קופצנית ונחמדה לכולם, אבל אח"כ כשאני לבד אני מרגישה ריק. וחברות שלי לא רואות את זה וחושבות שהכול בסדר".
א. בדיקה: מה את חושבת שגורם לך לעצבות? אינני מכיר אותך טוב, ויכולות להיות מלא סיבות: פרידה, ויכוחים במשפחה, שעמום מהמצב הסטטי...
ההצעה שלי היא שפשוט "תוציאי ת'ראש" על דף, ותכתבי את כל הדברים העצובים שקרו בעבר, או גרוע יותר - שקורים לך בזמן האחרון, שלדעתך יכולות להשפיע עלייך.
ב. שיתוף: תשאלי את עצמך – האם אלו דברים שאני צריכה לשמור רק לעצמי? אולי כדאי שאשתף את חברותיי? אם לא אותן, אז מדריה, רב/נית...?
אדם זקוק לחבר'ה טובה קרובה שיהיו איתו, ייהנו איתו, ובעיקר יקשיבו לו (ואולי גם יעזרו איכשהו). "איש את רעהו יעזורו, ולאחיו יאמר – חזק!". אולי כוונת הפס' היא, שעצם העזרה היא אמירת ה"חזק"?
תוכלי לדבר אישית גם בטלפון, עם חבר'ה נהדרים בקו הטלפוני של "חברים מקשיבים", בימים א' – ה' מהשעה 21:00 עד 01:00 בלילה. המס' הוא:
1599-5000-54. סודיות מובטחת!
סתם שתדעי – אין בושה לשתף איש מקצוע או פסיכולוג (פסיכולוג ופסיכיאטר הם שני מקצועות שונים) בעניין, תאמיני לי שב"ה הם יעזרו.
ג. צ'יפור: את רוצה להרגיש טוב? עשי דברים שאת אוהבת (ללמוד, לעזור – בעיקר בבית, שופינג...) כל מה שעולה על ליבך ונשמתך!
עוד פרט: כדי לצאת מעצבות, יש לבצע "החלפה" בין שקיעה במרה השחורה, לעשייה כלשהי! זכרי: גם אם היא יומיומית היא חשובה! הדרך הראשונה להשגת חוכמה, במאמרו של הרב נח וינברג זצ"ל: "48 דרכים לחוכמה", היא – "היה מודע לכל רגע!". למה לבטל בייאוש רגעי חיים?
ושניים אחרונים – תשנני לעצמך שוב ושוב: את לא לבד בעסק, לכל אדם יש רגעי הייאוש, או אפילו תקופת ייאוש, והם ישמחו לשתף אותך. התפללי לקב"ה שהוא יעזור לך, וכך גם כשאת לא נמצאת עם חבר'ה, את תמיד "תראי" אותו. כי הוא תמיד שם בשבילך!
צדיקה, ברור כשמש ביום קיץ חם שאת בעלייה, כולם רואים את זה. אם תמשיכי לחייך, ותנסי להיות בשמחה – גם את תראי בעצמך כיצד את עולה במידות התורה. וכל מה שעשית והשגת עד עכשיו – היה נפלא, לא נפל ממנו מאומה! כי אחרי המעשים נמשכים הלבבות!
הלוואי שכולם יזכו למעלות כמו שלך!
מקווה שעזרתי לך בשאלתך, נהניתי מכל רגע!
ואם יש לך עוד שאלה, הארה, הערה או סתם שאת רוצה לשתף, את מוזמנת לשלוח אליי למייל:

בהצלח"ה רבה!

דורון dozkih@gmail.com