אני פסימית, ורוצה להשתנות

שלום שירה. למרות שניסחת את דבריך בקצרה אפשר ממש לשמוע מבין השורות, שהרצון לשנות ולהתקדם, חזק ואמיתי ואני חושבת שזו התחלה נפלאה ואולי זו כבר חצי מהדרך כי כשקיים רצון הדרך קדימה הרבה יותר קלה.
כתבת שאת לא מצליחה לשמוח ולחייך, שההסתכלות על העולם אינה חיובית. בחרת לא לפרט בשאלתך מהן הסיבות לדבר וזה בסדר גמור, אבל אני חושבת שכן צריך לנסות להסתכל קצת פנימה ולחשוב מאיפה נובעות התחושות האלו מכיוון שיכולות להיות הרבה סיבות למצב שתיארת.
אבל לפני כן, אני רוצה לבקש ממך בקשה.
שירה, שבי שניה עם עצמך (דבר שאולי כבר עשית...) ותנסי לחשוב על סיטואציות בחיים שלך בהן כן הצלחת לשמוח, על מצבים בהם היית אופטימית. גם אם זה לא דבר שקורה הרבה ואולי לא קרה כמעט בזמן האחרון, תנסי כן להיזכר במקרים כאלו, אפילו תכתבי אותם לעצמך- את אותן פעמים בהן הצלחת להסתכל בעין טובה על העולם. אני בטוחה שאם תקדישי לכך כמה דקות תגלי שהיו פעמים כאלו.

טוב, את בטח אומרת לעצמך- אז מה? ברור שיש מצבים כאלו, אבל אני הרבה יותר עצובה מאשר שמחה...

נכון, אני לא מתווכחת על כך. אבל עצם זה שיש פעמים בהם את מצליחה לשמוח ויש פעמים בהן את מסולת להיות אופטימית זה אומר שההגדרות שנתת לעצמך בשאלה- "פסימית... [שום דבר] לא נראה לי טוב ומשמח" הן הגדרות לא נכונות. הנה, עובדה שיש פעמים שאת כן מצליחה. סימן, שקיים בך גם צד הפוך ממה שתיארת. הוא אולי קטן יותר, וקשה יותר לבטא אותו, אבל הוא קיים בך, זה לא משהו שאת צריכה להמציא. [גם בך כמו בכל אחד אחר קיימת השמחה]. לכן, דבר ראשון תורידי מעצמך את ההגדרות האלו. חבל, הן סתם מייאשות וסתם מקשות עליך להתקדם. מהיום את בחורה שמחה שרוצה לבטא את השמחה, והאופטימיות וקשה לך לתת להן ביטוי. אני לא מתווכחת על הקושי אני לא מתווכחת על הפרופורציות בין שמחה לעצבות. פשוט חשוב לי שתדעי שיש בך גם צד שני וצריך לעזור לו לבוא לידי ביטוי.
וכמו שאמרתי, למצב הזה שאת מתארת יכולות להיות הרבה סיבות, וצריך לנסות להיות קשובים לעצמינו ולראות מאיפה זה נובע. וכשם שיכולות להיות הרבה סיבות לעצבות כך יש הרבה כיוונים להשתחרר ממנה. לפעמים הסיבות רבות ומאד עמוקות וכדאי להיעזר בגורם מקצועי ולפעמים מדובר בדברים פחות "מורכבים" שאפשר לפתור יותר בקלות...
שירה, אשמח מאד אם תרצי לשתף אותי יותר במהות הקושי כדי שאוכל לעזור ולנסות לכוון יותר, כדי לדבר פחות ב"כלליות" ולכן אני מצרפת לך את כתובת האימייל שלי ובאמת אשמח אם תכתבי לי.

אני רק רוצה להתייחס לנקודה אחת חשובה מאד בעיני שחוזרת על עצמה אצל הרבה מאד אנשים. אולי אצל זו לא הסיבה אבל בכל זאת אכתבו את הדברים.
הרבה פעמים בחיים שלנו אנחנו מציבים לעצמינו מטרות, יש לנו שאיפות ותכנונים, יש לנו מן תמונה כזאת בראש של איך היינו רוצים שהעולם יראה מסביבנו, איך היינו רוצים שהחיים שלנו יראו... אבל מה לעשות, לא תמיד הדברים הולכים כפי שתיכננו אותם, לא תמיד הדברים קורים כפי שהיינו רוצים, לא תמיד הציפיות מתממשות...
במקום הזה, נכנסת הרבה פעמים העצבות- מן ייאוש , אכזבה, כעס וצער על כך שהדברים לא קורים כפי שרצינו. זה עוד יותר קשה כשאנחנו נמצאים בחברה בה נדמה לנו שלכולם הכל מצליח- ורק לנו לא.
אני לא זוכרת איפה קראתי או שמעתי הגדרה מדהימה בעיני למושג "ענווה". ענווה, משמעותה שאני לא המרכז, אני לא קובעת ולא מחליטה. יש מישהו מעלי שמכוון את הדברים בצורה הכי טובה שיכולה להיות. ענווה פירושה לקבל את זה שהדברים לא קורים תמיד כפי שאני רוצה, שאין מקום להתעצבן אם מישהו לא מתנהג כפי שציפיתי ממנו, אין מקום להתייאש אם לא קורה דבר שרציתי, הקב"ה מכוון את הדברים כך שיקרו בצורה הכי טובה שיכולה להיות.
המקום הזה, שאנחנו מצליחים להגיע לקבלה הזו, מאפשר לנו להסתכל בעין טובה יותר על העולם, להשתחרר מהמתח הזה בין הרצוי למצוי, לשמוח גם מדברים קטנים וגם מ"חצי הצלחה".
מקובל, בנוסחים מסויימים בתפילת שמונה עשרה להוסיף בקטע האחרון "אלוקי נצור" עוד תפילה קטנה:
"יהי רצון מלפניך ה' אלקי ואלקי אבותי, שלא תעלה קנאת אדם עלי ולא קנאתי על אחרים, ושלא אכעוס היום ושלא אכעיסך,
ותצילני מיצר הרע, ותן בלבי [הכנעה וענוה]..."
שנזכה להגיע לאותה הכנעה וענווה ומתוכן לידי עין טובה, אופטימיות ושמחה שלמה ואמיתית.
מחכה לשמוע ממך, ברוריה.
brurya123@walla.co.il

[תזכורת]: כתבנו מה שנראה לנו, אבל אין כמו שיחה אישית, דרכה אפשר להבהיר הכל טוב יותר, לשוחח אחד על אחד ולהעלות כל נושא שרוצים, ואפילו ליצור קשר אישי. לכן, אפשר תמיד – בשמחה! לפנות גם לקו הטלפון של חברים מקשיבים, שפתוח בימים ראשון עד חמישי בין השעות 9 ל1 בלילה, והמספר הוא: 026518388. סודיות מובטחת. אנחנו מחכים!