שאלה
שלום.
אני ממש מתוסכלת.נמאס לי כבר!אני כ"כ רוצה לדבר עם הקב"ה,דבר שהייתי עושה לפני שנתיים ככה והפסקתי משום..?אין לי סיבה!אין לי זמן לזה. וגם התפילה והברכות שלי על הפנים!!אני מתפללת/מברכת רק לצאת ידי חובה וזה מגעיל אותי! אני לא יודעת מה לעשות.אני כ"כ מאוכזבת מעצמי..אני רואה איך ילדים קטנים מתפללים בדביקות,או את חברות שלי איך הן עוצמות עיניים ומתפללות חזק..אני מקנאה בהם..גם אני רוצה להתפלל ולהרגיש את ה' בכל יישותי!!!אני רוצה להבין את המילים,להתכוון,לחוש אותם.. אוף!!זה כ"כ קשה לי.. אני מרגישה שאני כאילו עושה טובה למישהו..
בבקשה,תעזרו לי ואם אפשר בהקדם!!
אני כ"כ רוצה להשתפר ולא הולך לי..
תודה רבה מראש!
תשובה
שלום רב!
אני מבין את הרגשתך, ומקווה שאוכל לתת לך מספר נקודות למחשבה.
קודם כל עצם המצב שבו את נמצאת, יש בוכבר נקודה מסויימת של אור. יש אנשים שבכלל אין להם את הצורך להתפלל, ולפעמים הם מתפללים מהפה ולחוץ ולא מרגישים שיש חיסרון בדבר.את לפחות היית במדריגה רוחנית כלשהי לפני כמה זמן, ועכשיו היית רוצה לחזור לשם. זה לפחות התחלה של הדרך לתיקון הדברים.
1. לתפילה צריך זמן. אני מבין מדברייך שאין כל כך הרבה, אבל זה דבר נצרך והכרחי לתפילה. אין כאן מילות קסם כי תפילה היא עבודה. ב"עבודה שבלב" כמו בכל עבודה צריך להשקיע כדי לקבל תוצאות טובות. נכון שחסידים הראשונים היו שוהים שעה אחת קודם התפילה. אז ממך אפשר לבקש רק כמה דקות . כל הקטע של ההכנה לתפילה הוא הכרחי. זה נותן לתפילה מעמד אחר שצריך להתכונן אליו. ההכנה יכולה לבנות את אצלך את הפתיחה להבין לקראת מה את הולכת.
2. את צריכה להאמין ולהרגיש שיש לך צורך התפילה. להבין שלא דומה התפילה שלך לתפילה של חברותייך או כל אדם אחר.
המהר"ל מפראג שואל מדוע בכלל צריך להתפלל הרי הקב"ה יודע את כל בקשותינו? אלא שהתפילה היא בעצם בשבילנו להראות שמשהו חסר לנו. כדי להתפלל כראוי אנחנו צריכים להרגיש שמשהו חסר לנו שאנו צריכים את עזרתו של הקב"ה באמת.כל זמן שלא נרגיש כך, התפילה תראה לנו סתמית. אדם לפני טסט או לפני מבחן חשוב, מתפלל תפילות בכוונה ובדביקות עצומה...הסיבה לך כי הוא מרגיש שהוא צריך את הקב"ה לידו שיעזור לו. מה שצריך הוא להרחיב את ההרגשה הזאת גם לתחומים הרגילים של החיים.להרגיש שכל מה שאנחנו עושים או מצליחים זה בזכות הקב"ה ולכן יש מקום להודות ולהלל לפניו.
3.התפילה היא לעיתים הראי הפנימי למצב הרוחני של האדם. יכול להיות שהתפילה שלא כל כך מצליחה היא בגלל סיבה אחרת חיצונית. לעיתים לאדם יש מועקה בתחום אחר בחייו והתפילה היא רק סימן למועקה זו. לכן יש צורך לעבוד ולחשוב על אותה בעייה ואחר כך לחזור ולראות איך התפילה מתקדמת.
4. דע לפני מי אתה עומד. התפילה היא לא הצגה התפילה יכולה לפעול. הרבה מן המעשים בתפילה נראים כלפי חוץ כהצגה: ישיבה עמידה השתחוויות וכד'. לכן צריך להבין שיש כאן משהו מעבר, משהו בלתי נראה אך אמיתי לחלוטין.אנו באים לפני הקב"ה!!! בכבודו ובעצמו. לא משנה מי אנחנו ומה עשינו לכל אחד יש אפשרות ולא פעם אחת אלא שלוש פעמים ביום. אז לא ננצל את ההזדמנות?לדמיין את זה להרגיש את זה. זה הסוד בתפילה ששייכת לעולם הרגש.
5. להבין את המילים והמשמעות שבהם. נכון שכולם מתפללים אותו הדבר אבל לכל אדם יש משמעות אחרת במילים. ברגע שהתפילה תדבר אליי באופן אישי יהיה לי גם רצון להתפלל.לכן יש צורך בסיסי לדעת מה אני אומר בתפילה.
6.תפילה היא תהליך שיש בו עליות וירידות. לפעמים אני מרגיש תחת כסא הכבוד ולפעמים ממעמקים קראתיך ה'. לכן לא להתייאש! לחכות לגל הבא ולעלות עליו ע"י העבודה שלי.
אלו הם חלק מהדברים ומכאן צריך עבודה הדרגתית כדי לפתח את הרצון האמיתי לתפילה.
בהצלחה רבה
ברק
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם