אני מבולבלת נורא ולא שמחה

ב"ה



ברכה ושלום.

אני חושב שזה לא נכון לחפש את השמחה בחוץ.
לא יקרה שום נס. העבודה נשארת אותה עבודה ובלימודים זה המצב.ועם הבחורים המצב לא הכי הכי וכ"ו וכ"ו ו.

את צריכה בעירה פנימית של שמחה!!!
בודאי שיש קשר לזה שעדיין את חצי בנאדם ולא מצאת עדיין את החצי השני שלך .אבל זה לא רק זה !
תמצאי את הדרך לשמח את עצמך במצב שבו את נמצאת כי הוא מצב נתון.

תתלי תמונה חדשה בקיר המשרד,
קני לך בגד חדש,
תפנקי את עצמך בתכשיט חדש,
תתעוררי כל בוקר עם שיר חדש בלב,
תזמזמי לך בזמן הנסיעה שיר שאת מאוד אוהבת,
תנצלי את זמנך הפנוי לעשיית דברים שאת אוהבת באמת לעשות (בישול, טיולים, וכדומה).
תעסקי בעסוקים רוחניים שגורמים לך חוייה רגשית וקרבה גדולה להשם כגון לימוד תורה שיעורים והרצאות במקום מגורייך תפילה במניין וכדומה.

נסי למצוא נקודות שבהם את יכולה לתרום לזולת כגון חלוקת מזון לנזקקים וכדומה.

נסי למצוא נקודות אור במה שאת עושה במשך היום ואפילו בדברים שנראים כאילו קטנים.
אם את מצליחה להעלות חיוך על פניו של אדם או לעזור וכדומה את קונה את עולמך בחייך.



ובעזרת השם אנחנו מברכים אותך שתתחתני בקרוב ויברך אותך השם בכל מכל כל ברכה שלמה ונעימה-אמן.


אני מצרף לך שיר. כזה שמעלה קצת חיוך . (אלברשטיין):


אם עולה השמש ובכל בוקר חדשה היא,

אם הפרחים סתם מחייכים אל העולם,

אם מתגלגל הגל מצחוק עד השמיים

אז למה גם אנחנו לא נצחק עם כולם.

אם בעולם צחוקם של ילדים נשמע עדיין,

אם יש בו ליצנים וקרקסים ואגדות.

אם שיכורים רבים בו יש רבים ולא מיין

אם שירי ערש יש ויש חולמי חלומות.



צריך רק לחייך, רק לאהוב,

לא לפחד ולא לכאוב,

אז העולם בעצם לא כל-כך נורא.

צריך רק לחייך צריך לפתוח העיניים

צריך לצחוק ולחייך כי אין כל ברירה.



אדם הולך בעיר והיא שלו והיא זרה לו,

והוא שותק והעולם כולו שותק,

לפתע בדיוק מולו תינוקת התחייכה לו,

והאדם צוחק והעולם כולו צוחק.

ושוב לוטפת שמש את העיר המאוהבת,

גל שובב וקל נושק לסלע שוב ושוב.

האור נושק לצל והפסים את הרכבת,

רק אנו שוכחים מה שכל-כך

כל-כך חשוב.

צריך רק לחייך...



צריך רק לחייך אפשר לכעוס

אך בזהירות לא להרוס

אפשר לרקום חלום נפלא

ביום סגריר.

הכל יהיה עוד טוב יותר ודאי

אבל בינתיים

אפשר לבכות ללא סיבה

אפשר גם לשיר.

















.