שאלה
לפני חורבן הגוש הייתי בטוח שה' יפנה לתפילות שלנו ויבטל את הגזירה. למרות התפילות הרבות, הגוש נחרב, אני גר ביישוב שעומד לפני פינוי(התנתקות ב'). דברתי עם רב מגוש קטיף והוא אמר לי אל תדאג, לא יהיה פינוי! באמת? ככה גם אמרתם לפני פינוי גוש קטיף, ומה קרה?
אבדתי את האמונה בכח התפילות, בקשר שלנו עם ה', כשאני מתפלל אני לא חושב שה' יענה לתפילה שלי, הרי כבר אירע תקדים כזה.
תשובה
בס"ד
שלום רב ,
אין לנו שום הבטחה שתפילותנו מתקבלות ,ההיפך הוא הנכון , " המעיין בתפילתן הרי זה מקטני אמנה"
עיון תפילה הוא דבר חמור ורשי מסביר מה הוא עיון תפילה " אדם המתפלל ומעיין ומצפה מתי תתקבל תפילתו
הרי זה פסול ואסור .
ולעצם השאלה , כבודה ןערכה של התפילה במקומה מונח
אבל למדים אנחנו שגם המעשה חשוב , וכבר מספרת לנו הגמרא על ההבדל בין דוד המלך לחזקיהו המלך , שדוד לא הסתפק בתפילה אלא יצא גם למלחמה ולא רק שיצא למלחמה אלא אמר " ארדוך אויביו ואשיגם ולא אשוב עד כלותם , אדקם ,ארכעם תחת רגלי " דוד המלך לא הסתפק באמירת תהילים שהוא כתב אלא יצא לקרב ונשבע שאינו חוזר הביתה עד שננצח את האוייבים .
לעומת חזקיהו המלך שאמר " אני שוכב על מיטתי ואפילו אין לי כח להתפלל ואתה תעשה את הכל "
אנו לוקחים את הדרך האמצעית ,מתפללים ועושים את ההשתדלות מצידנו .
אנו משתדלים בדרך המעשית ככל יכולתנו הן בדרך הפוליטית והן בדרך המעשית וכך בעזרת ה' נעשה ונצליח .
כי זו דרכה של תורה להתכונן לדורון ,תפילה ומלחמה .
השואה האיומה לימדה אותנו כבר שתפילה לבד איננה ערובה להצלה .
ומאידך חזלו לימדו אותנו" שאין תפילה חוזרת ריקם "
וכל תפילה פועלת את פעולתה ואיננו יודעים מתי ולמה
המשך להתפלל ולהאמין ויחד עם זה עשה ככל יכולתך לאיחוד הכוחות במחנה שלנו ובכך תמנע גזירת הגירוש והעקירה ממקומות נוספים .
בברכה