שאלה
לפעמים אני חושבת שהכל זה פשוט סוג של הרגל--כי ככה חינכו אותי.
אני מאוכזבת מאיך שענו לי עד עכשיו על השאלות שלי.
לפעמים נראה לי שהמסגרת הזו (דתית) מבטלת אותי.שהיא דורשת איזה סוג של סגפנות.שהאיפוק האצילי שנדרש מאתנו הוקצן, שהדרישות הקיימות כעת אינן ברות ביצוע--ושכך צריך להיות.
זה לא עוד מכתב של "קשה לי"- אני חושבת שחלק מהדברים כאן יכולים לפגוע בי (ואל תשאלו מה, זה מסובך).והעיקר: שלפי כל זה כבר הייתי צריכה לעזוב.
אבל דווקא עכשיו כשאני כבר "התעייפתי" (כמו שהמורה שלי קראה לזה) אני מקיימת יותר, והכל מתוך הרגל: כי ככה חינכו אותי.אני לא מוצאת את עצמי כאן בכלל.
רציתי לשאול: גם אני נחשבת לרשעה?
רות
תשובה
לרות שלום,
אני מאוד מבין את תחושתך, וכאב לי לקרוא את הדברים.
אמנם לא הבנתי לגמרי מאלו תשובות את מאוכזבת – משאלות ששאלת אותנו או אחרים, אבל זה לא משנה.
אני מציע הצעה חמה שלא תתייאשי.
אני בטוח במלא מאת האחוזים שהאדם שידבר אלייך – נמצא.
רק צריך למצוא אותו...
יתכן מאוד שהבעיה נעוצה בתשובות שניתנו דרך הכתב, שאינן מאפשרות מענה אישי.
אם את רוצה, אנחנו נשמח לנסות למצוא עבורך מישהי מתאימה. את מוזמנת להתקשר לקו שלנו, בימים א-ה בין השעות 9-1, ונשתדל לכוון אותך.
לא הבנתי בכלל את סוף השאלה אם את נחשבת רשעה. אני מבין שהיא מבוססת על תשובה שניתנה השבוע, אבל יתכן שלא קראת את התשובה אלא רק את הכותרת. לגופו של עניין, מי שמחפש את האמת אף פעם לא נקרא רשע, חלילה, ואיני יודע מה פתאום עלה בדעתך לחשוב כך.
אני מקווה שעזרתי
שבת שלום
יעקב.