אני לא מצליחה ליצור מערכת יחסים חברתית

ב"ה



ברכה ושלום.



ההרגשה שלך והתסכול זה נורמלי לחלוטין.
כל אדם ירגיש תסכול על כך שלא הולך לו במעגל החברתי.
אולם יש לך לדעת כי התסכול נובע מהצבת רמת צפיות גבוהה. כשלא מגיעים לרמה של הציפיה אז מרגישים תסכול.
אני חושב שכדאי לך לפעול בשני מישורים:
**לשמח את עצמך בכל מיני דברים שמביאים שמחה .כגון תקני בגד חדש .תפנקי את עצמך במשהו טעים שאת אוהבת. תשירי. ותזמזמי שיר שאת אוהבת .תקבלי על עצמך לעזור לאדם כל יום .תבקרי חולים .וכ"ו וכ"ו תעשי מה שמתאים לך 2-3 דברים. ואז בסוף יום תרגישי סיפוק ושמחת חיים.

**הדבר השני שאת חייבת לבנות לעצמך " סולם עדיפויות " כי השיפוטיות היא תכונה טבעית אצל האדם ויש לך לסדר את הדברים ולארגן אותם בראש.
תקבלי בחלטה בסדרי עדיפות מה את פוסלת אצל הבחורים מה מפריע ועל מה את יכולה להתפשר ולהתרגל.
כדאי לך ללמוד בספר" מסילת ישרים , לא לבד אלא עם חברה או במסגרת של שיעור כי הספר סולל את המסילה ליישר את הלב משיפוטיות לא נכונה שהיא ההתנשאות והגאווה.

*תבקשי מהשם ותתפללי אליו שיעזור לך.


דעי לך כי החיים מורכבים הם.יש קשיים יש עליות ויש ירידות והאדם נצטווה ל "צבוע " את גווני חייו בצבעים. כי התורה ניתנה לאדם כתורת חיים .וחיים מעצם טבעם הם שמחים ותוססים עליזים ומאירים ואך ורק טובים כי השם שהוא מקור הטוב בעולם, נותן רק טוב לאדם.
והאדם חייב למצוא את הגוון של הצבע שמתאים עבורו ולצבוע בו את חייו ולהגשים את יעודו בעולם.
ואם הוא לא עושה כך אז הלילה (=יאוש והתסכול ) צובע במקומו את חייו.כמעט כמו בשיר של קינן :



את שירנו כתבנו על פתק כחול

אך איש לא שאל בשל מה

ואת שאר השירים שמצאנו בחול

רשמנו בדיו אדומה.



ובין כל השירים שחיפשנו לשווא

גילינו אחד בלבן,

ואותו שמאז, נעלם ולא שב,

אהבנו בין אלף גוון.



לעיתים כשבא שוב החורף ללב,

עוברים על פנינו שירים,

ירוקים, ירוקים כמו שדה מלבלב,

בבוקר לאור הם חוזרים.



לעולם לא נדע את צבעם השונה

של כל השירים בעולם,

כי הערב שבא ואלינו פונה,

צובע שחור את כולם.





בהצלחה,









עוזיאל