שאלה
שלום
אני בת שרות שנה ראשונה ואני לא מצליחה לקום מוקדם כדי להתפלל.
אני מבינה את חשיבות התפילה, אני פשוט חושבת שאולי אני לא מספיק רוצה להתפלל, או יותר נכון-אני מרגישה שלפעמים אני מוותרת לעצמי על התפילה.
והשאלה שלי היא כזו-
איך מעוררים את הרצון? בתקופה האחרונה אני משתדלת לא לוותר לעצמי ובאמת אני מתפללת יותר מאשר בתחילת השנה אבל עדיין, אני לא מתפללת כל יום.
איך? איך אני הופכת את התפילה לחלק בלתי נפרד ממני? מהיום שלי?
אני רוצה להגיע למצב שבו אני לא יכולה להתחיל את היום בלי תפילה בדיוק כמו שאני לא יכולה להתחיל את היום בלי לשתות נס קפה בבוקר. (השוואה מטופשת אבל התכוונתי לרעיון הכללי).
אני מסתכלת על קמים כל בוקר לתפילה, ולא משנה כמה מאוחר הם ישנו אתמול, ואני פשוט מעריצה אותם! זו פשוט עבודת מידות חזקה!
איך אני מגיעה לזה?!?! ממש חשוב לי להתפלל אבל אני חושבת שהרצון שלי לא מספיק חזק...
תודה רבה, וסליחה על אורך השאלה.
תשובה
שלום רב.
התפילה היא אחת מן הקשות שבמצוות. רוב בני האדם אינם יכולים לחזור יום יום על אותה תפילה ולא לחוש שגרה מטרידה וזה כבר במקרה הטוב שאכן מתפללים ולא מסתכלים על הסידור. כדי להתחזק בנושא התפילה צריך להתחזק ביראת שמים בכלל ולכן כדאי ללמוד את מסילת ישרים שערי תשובה ועוד ספרים מן הסוג הזה המחזקים את יראת השמים.
ב' צריך להשתדל להבין את מה שאומרים בתפילה.
ג' צריך להתמקד בכל יום בקטע אחר של התפילה שאותו אומרים מתוך תשומת לב מיוחדת.
בהצלחה ובברכה.
התשובה ניתנה ע"י הרב אביגדור שילה.