אני לא יכול יותר עם פגם הברית, דכאון, ויאוש!

שלום

אתה מעלה שאלה נכונה מאד.

אכן יש לדעת שהתורה דיברה על אדם נשוי בגיל 13, אשר יש לו יחסי אישות עם מספר נשים הנשואות לו. במצב כזה אכן ההתמודדות עם קלקולי היצר היתה אפשרית בקלות יחסית.

המצב כיום הוא נורא, שכן הגוף מוכן מבחינה ביולוגית לחיי אישות כבר בגיל 10, אך מבחינה חברתית ומנטלית האדם מוכן לנישואין רק בגיל 20 בערך.
נוצר כיום מצב בלתי נסבל, של מאבק מתמיד בין הדחף הבריא של הגוף לחיי אישות, כפי שברא אותו ד´, לבין אי האפשרות שלו להתחתן בשל גילו הצעיר.

מכאן נולד החטא בימינו, חטא פגימת הברית.

לכן צריך לזכור שאדם הנאבק כיום מול יצרו, שכרו וקרבתו לד´ הם מאות מונים יותר מאדם בימי קדם בגילו, אפילו אם בסוף יצרו הכריע אותו בעל כורחו. (כתבי האר"י).

על מנת להתמודד עם הבעיה הזו, כדאי להתרכז בשני דברים-

א.פרופורציה.
חטא פגם הברית הוא חטא גדול, אלא שגם עליו חלים כל הלכות תשובה. אדם שחטא יעשה תשובה וימשיך הלאה.
אין להכנס לבוץ החטא ולהתבוסס בו אלא לקום, להתחרט, לנסות שוב ברצינות.
חטא הברית הוא עבירה מדרבנן ויש להשקיע רבות להמנע ממנה, אך לא להתרכז רק בה, וגם לא בעיקר בה, אלא בעיקר ביסודות התורה- לימודה, חסד, אישיות ישרה, תפילה, תשובה וכדומה. פגם הברית צריך להיות מונח במקום חשוב אך לא מרכזי, הן משום שהוא מוריד את האדם שאולה בדכאון, והן משום שלא הוא מרכז התורה.

ב.אמונה בד´.
ד´ אינו מחשב אלא אלהי העולם, ולא נסתר ממנו דבר. הוא יודע מה עובר על אנשים בגילך בימינו, והוא מביא הכל בחשבון. ביהדות לא רק התוצאה הסופית היא החשובה, אלא גם ובעיקר ההתמודדות בדרך, הנסיון להמנע והנסיון לתקן לאחר החטא.

לכן התעודד, למד תורה, עסוק במצוות, וגם אם נפלת בחטא הזה, קום והמשך הלאה, ואל תתבוסס בו לשוא.

בהצלחה במסע