שאלה
בס"ד
לכבוד הרב שלום
אני דתייה לאומית בת 16.
יש לי תקופות שאני ממש מתקרבת לאולוקים ומרגישה ממש דבקה אליו אבל כל פעם מחדש אני מרגישה כאילו אני לא יכולה להתקרב אליו ממש כי אני רק בת אדם ואני כלום לעומת אלוקים.ההרגשה הזו גורמת לי יאוש ודיכאון.למה שאלוקים ירצה באמת להיות מקורב לאחת כמוני?מה עליי לעשות?
אהבתם? עוד תכנים בלעדיים באפליקציה של כיפה. הורידו עכשיו
תשובה
ב"ה
שלום.
השם אוהב אותך ולכן הוא רוצה להיטיב לך.
אם תבחיני בנקודות החיוביות והיפות שבך,
אז תראי שהכל ירצו לאהוב אותך.
חזקי ואמצי !!!!!1
אני מצרף לך שיר נחמד עם המון עוצמה וכוח.
(חוה אלברשטיין)
אם עולה השמש ובכל בוקר חדשה היא,
אם הפרחים סתם מחייכים אל העולם,
אם מתגלגל הגל מצחוק עד השמיים
אז למה גם אנחנו לא נצחק עם כולם.
אם בעולם צחוקם של ילדים נשמע עדיין,
אם יש בו ליצנים וקרקסים ואגדות.
אם שיכורים רבים בו יש רבים ולא מיין
אם שירי ערש יש ויש חולמי חלומות.
צריך רק לחייך, רק לאהוב,
לא לפחד ולא לכאוב,
אז העולם בעצם לא כל-כך נורא.
צריך רק לחייך צריך לפתוח העיניים
צריך לצחוק ולחייך כי אין כל ברירה.
אדם הולך בעיר והיא שלו והיא זרה לו,
והוא שותק והעולם כולו שותק,
לפתע בדיוק מולו תינוקת התחייכה לו,
והאדם צוחק והעולם כולו צוחק.
ושוב לוטפת שמש את העיר המאוהבת,
גל שובב וקל נושק לסלע שוב ושוב.
האור נושק לצל והפסים את הרכבת,
רק אנו שוכחים מה שכל-כך
כל-כך חשוב.
צריך רק לחייך...
צריך רק לחייך אפשר לכעוס
אך בזהירות לא להרוס
אפשר לרקום חלום נפלא
ביום סגריר.
הכל יהיה עוד טוב יותר ודאי
אבל בינתיים
אפשר לבכות ללא סיבה
אפשר גם לשיר."
מקסים.