אני יפה

בעזה"י

שלום,

שני סיפורים דומים- אבל שונים מאד...
במיתולוגיה היוונית מסופר על בחור בשם נרקיסוס שהיה יפה עד מאד. בנות רבות חיזרו אחריו אך הוא החשיב עצמו מאד והתגאה על כולם. יום אחד כשגחן לאגם לשתות מים ראה את בבואתו שלו וכל כך נהנה מלהסתכל על עצמו ולהתפעל מהיופי של עצמו שלא הצליח להתנתק מהמקום והפך להיות פרח- על שמו פרח הנרקיס כמו גם המידה האיומה והקלוקלת של "אהבה עצמית מוגזמת"- נרקסיזם...


סיפור דומה אבל שונה מאד מופיע במסכת נדרים ט:

אמר (רבי) שמעון הצדיק: מימי לא אכלתי אשם נזיר טמא אלא אחד.
פעם אחת בא אדם אחד נזיר מן הדרום, וראיתיו שהוא יפה עינים וטוב רואי, וקווצותיו סדורות לו תלתלים.
אמרתי לו: בני, מה ראית להשחית את שערך זה הנאה?
אמר לי: רועה הייתי לאבא בעירי. הלכתי למלאות מים מן המעיין, ונסתכלתי בבבואה שלי, ופחז עלי יצרי ובקש לטורדני מן העולם. אמרתי לו: רשע! למה אתה מתגאה בעולם שאינו שלך, במי שהוא עתיד להיות רימה ותולעה? העבודה שאגלחך לשמים!
מיד עמדתי ונשקתיו על ראשו. אמרתי לו: בני, כמוך ירבו נוזרי נזירות בישראל! עליך הכתוב אומר: "איש כי יפליא לנדור נדר נזיר להזיר לה'".

נזיר בסיום תקופת נזירותו נדרש לגלח את שר ראשו ולהעלותו כחלק מהקורבן שלו.

שני הסיפורים היווני והחז"לי שניהם מעלים את הבעיה שיכולה לצוץ מיופי חיצוני, את ההתרכזות בעצמי, את הגאווה, את ההנאה מכך שאנשים מסביב מעריכים לעיתים את החיצוניות יותר מן המגיעה לה.
ההבדל בין הסיפור היווני לבין הסיפור היהודי- הוא בהתמודדות! ביכולת לשים את הצדדים החיצוניים במקום הראוי להם!
נרקסיוס אינו יודע לשים את היופי החיצוני במקום ובמידה הנכונים, הוא נותן להם יותר מדי מקום בעולמו ובכך מאבד את יכולתו להשפיע ולהשתתף באמת בתיקון העולם.
הנזיר של שמעון הצדיק הרגיש בסכנה, הרגיש שהיופי החיצוני מאיים גם "להוציא" אותו מהעולם, לגרום לו להגרר אחרי דברים חיצוניים, אחרי הקנקן והמעטפת- והוא מיהר לחזור פנימי, לנזירות הפנימית,לחיבורים הפנימיים שבין אדם לאלוקיו, לחיפוש הנשמתי והנפשי.

יופי הוא אכן מתת אלוקים, לא בכדי הקב"ה נתן בנו משיכה לאסטטיקה וחז"ל שיבחו את בית המקדש כבניין "שמי שלא ראה את בית המקדש השני בתפארתו לא ראה בניין נאה מימיו".

אך המקדש כמו האדם אינו רק חיצוני- מה שחשוב באמת זה מה שיש בפנים!!!
אם בתוך כלי הזהב יש דברים מקולקלים, אם בתוך המבנה היפה יש שחיתות ומידות מקולקלות, אם הנשמה חסרה - מה שווה כל ההדר החיצוני?
"נזר זהב באף חזיר - אשה יפה וסרת טעם..."
שלמה המלך משווה חזיר המקושט תכשיטים לאדם שהוא יפה חיצונית אבל הוא...חזיר...

הדבר הראשון הוא עבודה על המידות שלך!
על ענווה, על אהבת הזולת, על צניעות, על הצורך להבין שיש עבודה פנימית גדולה שעליך, על כולנו, לעשות.
להיות בן אדם טוב יותר, נדיב יותר, חכם יותר, רגיש יותר, עמוק יותר- בן אדם יותר.

אם תבין את זה באמת גם תוכל להקרין את זה כלפי חוץ.
אם תקרין צניעות אמיתית- בנות לא תתחלנה איתך.
אם תקרין ענווה אמיתית- לא יחשבו שאתה מחזיק מעצמך.
אם תהיה אמיתי ונוקב וכשתעמוד מול המראה באמת - לא תראה רק את הצדדים החיצוניים- תדע לקבל את מה שהקב"ה נותן לך במידה הראויה.

יש המון מה לדון ולחשוב וללמוד ולבדוק במקום של היופי החיצוני. הסכנות שיש בו והקשיים המרובים שהוא מעלה כמו גם המשמעות שיש לו ואיך אפשר להשתמש בו נכונה (אגב, הגמרא מספרת לנו שרבי יוחנן היה יפה תואר מאד...) כשתגיע ב"ה לישיבה או מכינה תוכל להקדיש זמן ללמוד על מקומו של היופי ושל האסטטיקה בעולם על היותם משרתים של התוכן ועל ההרמוניה שהם יוצרים בעולם.

לעת עתה התרכז בעבודה על הפגמים שיש בך, על המידות שצריך לתקן, על ענווה, על טוב לב וחסד, על נתינה ורגישות. אם תהיה עניו וצנוע באמת- לא תצטרך להלחם כדי להיות במקום הנכון ולקבל את היחס הראוי מהסביבה, זה יבוא לבד!

בהצלחה רבה!
אור
צוות ישיבת צפת

×

דברי תורה לפרשת השבוע

החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם

בהתחברות אני מסכים לתנאי שימוש ולמדיניות פרטיות

הרשם

✓ נרשמת בהצלחה