שאלה
(האם ניתן להפנות את השאלה לרב חיים נבון?)
לכבוד הרב, שלום וברכה.
ראשית, תודה רבה על תשובתך לשאלתי הקודמת. היא עודדה אותי מאוד.
בזמן האחרון אני מוצא את עצמי מרגיש "זנב לאריות" פעמים רבות. כוונתי היא שבדיונים רבים בנושאים שונים, בעיקר דתיים, אני שותק ולא יודע מה להשיב. אני מרגיש שחסר לי ידע רב שלסובבים אותי יש. ידוע לי שעליי להעדיף את המצב הזה על פני להיות "ראש לשועלים" ואני בהחלט שמח ללמוד דברים חדשים כל הזמן מהחברים והר"מים, אך קשה לי.
עד מתי ארגיש שקיים פער גדול ביני לבין רוב בני גילי? מפחידה אותי המחשבה על כמות החומר שעליי "להשלים" וללמוד ואני לא יודע מהיכן להתחיל. מפחיד אותי שכל חיי אהיה כך, שלא יהיה לי מה לענות לילדיי (בעז"ה) על שאלות שישאלו. מפחיד אותי שאין לי מה לענות היום כשבני משפחה מכנים את הקפדתי על 3 תפילות במניין "עבודת אלילים" מלבד "כך אני מרגיש שנכון וראוי וזה עושה לי טוב". האם זוהי דרך לחיות?! לפעמים אני מפחד* שהסיבה שאני דתי היא שנולדתי - זכיתי להיוולד - לתוך המציאות הזו, ואם הייתי נולד למשפחה חילונית.. מי יודע?
האם מותר/בריא להיות דתי ולהאמין מתוך הסתמכות על התחושה הפנימית או שיש חובה לבירור מעמיק, לשאילת שאלות, לביסוס הידיעה?
מקווה שתחושותיי מובנות. לצערי, פעמים רבות אני מרגיש לבד, בודד ולא מובן ברגשות שלי. מקווה שכאן מבינים. מבאס להרגיש לבד..
הרבה תודה על האפשרות להתייעץ ולשפוך את הלב. שבוע טוב.
*נראה לי ששברתי שיא בשימוש בשורש פ-ח-ד בשאלה אחת...
תשובה
שלום וטוב.
רבי עקיבא החל ללמוד תורה בגיל ארבעים, והפך לגדול התנאים. כך שיש רק דרך אחת לצבור ידע, והיא: ללמוד. לעולם אין לוותר, ותמיד יש ללמוד יותר ויותר. הדרך הנכונה היא לקבוע זמן מסוים או כמות חומר מסוימת ללמוד בכל יום מתחומים שונים של התורה (מלבד עיקר הלימוד בישיבה). למשל: כל יום פרק משניות (וכך תוך שנה פלוס גומרים ש"ס משניות), כל יום כמה סעיפים בשו"ע עם משנה ברורה, כל יום פרק תנ"ך.
דע שהקב"ה אינו משווה אותך לאחרים, אלא לעצמך. אל תתרשם ממה שמשיגים אחרים. לכל אחד הדרך שלו.
אני סבור שהיסוד לכל החיים הדתיים הוא הוודאות הפנימית בקיומו של הקב"ה ובתוקפה של התורה. אך צריך להסביר ולחזק את הוודאות הפנימית הזו על ידי לימוד מעמיק. בינתיים, עד שתלמד, ודאי שאין פגם בתשובה שאומרת: אני מתפלל כי אני מרגיש שזו האמת, ואני מרגיש שהקב"ה קרוב אליי בשעת התפילה. אין תשובה עמוקה מזו - הלימוד רק מסביר ומבאר אותה.
אין לחשוש שאתה דתי רק כי נולדת למציאות של משפחה דתית. אולי החילונים הם כאלה רק בגלל שנולדו למשפחה חילונית? זוהי דרך מחשבה שאינה פרודוקטיבית, ולא מפיקים ממנה כלום.