שאלה
שלום!ויישר כח על עבודת הקודש!
אני יודעת שאתם מקבלים המון שאלות בנושא של "בינו לבינה" אבל הבעיה שלי פשוט לא נמצאת בשו"ת..
אז ככה:
היה לי ידיד במשך שנה,היינו ידידים ממש טובים סיפרנו המון דברים אחד לשני,אף פעם לא חשבתי שיתפתח רגש מעבר לחיבה,אבל זה קרה ומצאתי את עצמי מאוהבת בו..וכשאמרתי לו את זה הוא אמר לי שהוא אוהב אותי גם ושהוא לא אמר לי כי הוא פחד לאבד אותי,אחרי חודשיים החלטנו לנתק את הקשר כי הבנו שזה לא הזמן המתאים וגם ידענו שקשר בגיל הזה(16)הוא לא בריא ולא טוב ופוגע בהמון דברים.היו המון פעמים שחזרנו לדבר והפסקנו וחזרנו לדבר ותמיד הגענו לאותה מסקנה-שצריך לעזוב את זה ולחכות לגיל המתאים.
כרגע אנחנו לא מדברים וכבר עברה שנה מאז שהחלטנו לנתק את הקשר לאט לאט אני הולכת ו"בולעת" את הרגשות שלי מכניסה אותם עמוק בלב אני לא שוכחת אני פשוט מדחיקה את הרגשות האלה..
אני לא בטוחה בזה שהוא האחד שלי אני יודעת שבגיל הזה אי אפשר לדעת..
והבעיה היא שאני חוסמת את הלב שלי בגללו!!אני לא מסוגלת לדבר עם אף בן!תמיד הוא עולה לי במחשבות כשאני מדברת עם בנים ואני מרגישה שאם אני אצא עם בנים אחרים אני אפסיד אותו..
זה מקשה עליי מאוד,
אם אני לא בטוחה שהוא האחד שלי אבל אני כן מרגישה שיש בינינו קשר מיוחד, למה אני לא מסוגלת לדבר עם בנים אחרים??אני לא מבינה את עצמי אפילו.
סליחה על האורך אני מקווה שהבנתם את בעייתי ותוכלו לתת לי איזה כיוון טוב..
תשובה
שלום שואלת יקרה. חשבתי הרבה על שאלתך ואני רוצה לשתף אותך במעט ממחשבותי בתקווה שתהיה לך בהן תועלת.
כתבת בשאלה שלמרות שעבר זמן מאז שהחלטתם לנתק את הקשר ביניכם את עדיין חושבת עליו, חוששת לדבר עם בנים אחרים כדי לא לשכוח ממנו, לא להפסיד אותו. נראה לי שכל התחושות האלו קשורות לעובדה שניתוק הקשר נעשה מתוך הבנה שכלית שזה לא שייך ולא נכון בגילכם להימצא בקשר מסוג זה אבל כמו שכתבת מבחינה רגשית לא היה רצון להפסיק את הקשר הזה, לא החלטתם להפסיק אותו בגלל איזה חוסר התאמה ביניכם וכו´. ולכן את עדיין ממשיכה לחשוב עליו. לכן לדעתי את לא מסוגלת לדבר עם בנים אחרים, לכן את חסומה.
תמיד אומרים את זה ואני באמת מאמינה בכך- אני חושבת שאם זה הבחור שאיתו את צריכה להתחתן, זה יקרה גם אם הקשר ביניכם כרגע מבחינה מעשית נפסק. את צודקת שבאמת בגיל שלך אי אפשר לדעת אם זה זה. בשנים הקרובות ימשך המסע שאת נמצאת כבר בתוכו- מסע ההתבגרות, עיצוב הנפש ובניית האישיות. בשלב מסוים תגלי שאת פחות או יותר יודעת מי את ומה את רוצה מעצמך והרצונות האלו יהיו יציבים ואמיתיים ואז תהיי מוכנה יותר למצוא בעזרת ה´ את שותפך לחיים.
אני תוהה לעצמי מה המטרה כרגע להמשיך לדבר עם בנים. אני מבינה משאלתך שאת לא מתכוונת לאמירת שלום אלא לדיבורים ארוכים ומעמיקים ואני שואלת את עצמי- מה המטרה? בלי קשר כרגע לעובדה שאת חסומה מלדבר איתם בגלל הרגשות שמציפים אותך, הרי אם את מבינה בשכל שלא נכון כרגע להימצא בקשר בשביל מה עוד פעם להיכנס לסיטואציות מסוג זה? נכון, לא כל שיחה עם בן מובילה לקשר רצוף של שנה, להתאהבות וכו´, אבל מה יקרה אם כן? שוב תעמדי בפני הדילמות, שוב תיאלצי להדחיק רגשות, שוב תעמדי בנסיונות...
אני לא לא רוצה להיכנס כרגע לבחינות ההלכתיות של הדבר, אבל את בעצמך כתבת שהגעת למסקנה שלא טוב להיות כרגע בקשר, לא חבל להיכנס לזה שוב? אני לא רוצה להגיד לך להפסיק לדבר עם בנים לגמרי, זו החלטה שלך. אני כן מציעה לחשוב שוב על מידת הקשר שאת רוצה שיהיה לך עם בנים כרגע ובהתאם לכך להתנהג.
בהקשר לרגשות שמציפים אני מאמינה שאם יש בהם משהו ממשי הם לא יחלפו לגמרי ותוכלו לשוב ולברר שוב את הקשר ביניכם בבוא העת. כמו שכתבת את לא שוכחת אותו אלא שומרת את הרגשות על "אש נמוכה" ואם באמת הקשר הזה מיוחד, אם באמת הוא האחד תזכו בעזרת ה´ לממש את הרגשות האלו בזמן הנכון ובדרך קדושה וטהורה.
מקווה שהדברים הועילו, אם מתעוררות שאלות נוספות בנושא זה או אחר את תמיד מוזמנת לשוב ולשאול.
כל טוב, ברוריה
brurya123@walla.co.il