אני והוא

שלום לך,

סיפורך באמת נוגע ללב, ושאלתך אמיתית מאוד.

טרם אגש לעניין עצמו ברצוני לחזק אותך. כאשר אדם נמצא במצב רוחני מסוים קשה לו מאוד לנסות לשנות אותו, בעיקר משום שהוא לא מרגיש צורך לשנות את אורח חייו. הרב קוק באורות התשובה (ח' טז) מדבר על המצב הזה:
"כי כך הוא טבע הדבר, שכל זמן שהאדם הוא נרדף מפני זעף הטבע הגס וחשכת המידות הרעות הסובבות אותו איננו מרגיש כל כך בחטאיו".
מה הכוונה? נניח שהיית לובשת שימלה לבנה נקיה, והיה נשפך עליך לכלוך, כמה נורא היה הדבר! אך כאשר אדם נמצא במצב של טינופת הוא לא מרגיש בכל ליכלוך קטן.
כאשר אדם באורח חייו הקבוע, עושה כל הזמן חטאים, הוא לא מרגיש בעוד חטא קטן, הוא איננו מרגש אותו, הוא לא מרגיש עצבות על הנפילה – שהרי הוא כבר למטה.
ולכן דעי שרק על הרהורי התשובה שאת עושה והרצון לתקן יש להעריך אותך מאוד. זה מראה שאת מסתכלת מעל המציאות העכשווית וההשלכות המקומיות.
וראי מה כתב הרמב"ם בהלכות תשובה:
"אי זו היא תשובה גמורה?.. לא מיראה ולא מכשלון כח, כיצד הרי שבא על אשה בעבירה ולאחר זמן נתייחד עמה והוא עומד באהבתו בה ובכח גופו ובמדינה שעבר בה ופירש ולא עבר זהו בעל תשובה גמורה"

הרמב"ם בחר כדוגמא לתשובה גמורה חטא הקשור למגע גופני אסור בין איש ואישה. כנראה, שזה משום שזה דבר שאחרי שעושים פעם אחת קשה מאוד להפסיק, וזה כל כך זמין ונגיש ונחשק, [אך מצד שני איזה אתגר עומד לפיתחך – לשוב בתשובה גמורה!]

אבל כיצד?
שאלה זו היא שאלה קשה ביותר ולכל אחד יש תשובה שמתאימה לו! אני מבין שאת ניסית ללכת בדרך שאותה מכנה הרב קוק באורות התשובה 'תשובה שיכלית', כלומר לקרוא ולהקריא לחבר שלך ספרים בנושא וכדומה. אומנם לעיתים הרגש ההרגל וכוחות הנפש כל כך מורגלים במשהו שקשה מאוד לשנותו. למה הדבר דומה? לאדם שמן מאוד שכל הרופאים דורשים ממנו לעשות דיאטה, הם גם מראים לו למה הדבר גורם ומה ההשלכות של זה, ומקראים לו מאמרים רבים בנושא. אך כאשר אותו אדם רואה גלידה הוא שוכח בן רגע מכל המאמרים המלומדים שהוא קרא.
זאת משום ש[השכל והיצר של האדם לא תמיד פועלים באותו מישור]! ולכן גם השכל משוכנע במיליון אחוז שדרך מסוימת היא נכונה, זה לא אומר שהוא יגבור על יצרו.
על כן אני ממליץ לכם להתחיל קודם כל בהרגלים חדשים, שנובעים מחוקים יבשים ועל גבי זה להבין וללמוד. לבנות את הקשר שלכם מחדש, להתחיל דף נקי. לעשות מעשה קיצוני ואולי אפילו חד צדדי!
וכך גם ממליץ הרמב"ם בהלכות תשובה:
"ומה היא התשובה הוא שיעזוב החוטא חטאו ויסירו ממחשבתו ויגמור בלבו שלא יעשהו עוד שנאמר יעזוב רשע דרכו וגו'"

קודם כל לעזוב את החטא, אחר כך להסיר מהמחשבה ומהלב. קודם תצאו מהבוץ, אחר כך תלמדו ותפנימו, ושוב ילבינו שמלותיכם וכל כתם שיהיה יציק לכם!

הדברים שכתבתי נכונים לגבי כל חזרה בתשובה באשר היא, אך ברצוני להתייחס מעט לדברים שכתבת באופן יותר ספיציפי.
החבר שלך אומר שחסר לו משהו כאשר אתם לא נוגעים אחד בשני והוא צודק! צודק במאה אחוז! אבל צריך להיות חסר לו. כך הוא טבע העולם אדם ללא אישה הוא אינו שלם אלא חסר, ורק לאחר שתתחתנו ותחייו חיי קדושה, חייכם יהיו מלאים יחדיו.
יתירה מזו, כשאת אומרת שהקשר הולך לחתונה, אני חושב שטוב היה לכם לברר קודם האם הקשר הגופני הוא רק מה שיש ביניכם? אולי כאשר אין בינכם קשר גופני הקשר הנפשי שלכם לא מספיק חזק ולכן אתם פותרים כך את הבעיה? אני מציע לך לבדוק את עצמך! גם על הלכות טהרה, אפשר להסתכל עליהם כמרחיקות ומגבילות, אך אפשר לראות אותם כתקופה של בניה רוחנית שבה הקשר נבנה לא על בסיס גופני. גם לקשר הגופני יש מקום, יתכן וזו הסיבה שלחבר שלך חסר משהו, אבל אחרי שהקשר הנפשי חזק מספיק, ולא פחות חשוב מזה, מחייב מספיק! ההלכה מכניסה את הקשר הגופני בין בני הזוג בתוך מכלול של חיים משותפים, בו כל אחד מבני הזוג נושא באחריות לבן הזוג השני, במסגרת קשר מחייב ומתמיד.

ואסיים בדבריו של הרב קוק (אורות התשובה יז ב) שבלשונו היפה, אומר שהתשובה היא בעצם תנועה פנימית של הנפש, וכדרכו של עולם ישנם הרבה מכשולים בתנועה הזו, אבל אדם שעושה תשובה אמיתית שום עכוב בדרך או מכשול לא יבטל את הטוב והאור שהתשובה גורמת:
"התשובה היא תשובה פנימית,
אלא, שהיא מכוסה בהרבה מסכים חוצצים
ואין כח בשום עכוב... –
לעכב את האור הפנימי מהופיע עלינו".

בהצלחה בכל...
ניר, צוות ישיבת הר עציון.


(המשיב אינו רב)