אני ואתה נשנה את העולם?

שלום רב לשואל.
השאלה שלך היא שאלה טובה, שהעסיקה גם אותי במהלך ההתנתקות. עד כמה באמת כל מעשה קטן שלנו הוא חשוב ומוסיף. לפעמים זה נראה שאנחנו בורג כל כך קטן עד שיכולה להתגנב מחשבה שאולי חבל על המאמץ.
בעצם השאלה שלך נוגעת באופן כללי לחשיבות המעשים הקטנים שלנו. הרי כל מעשה שלנו אפשר לפרק לפרט קטן ואז לשאול מה התועלת שבו.
אבל באמת הדברים אינם כמו שהם נראים במבט שטחי. יש כמה רווחים גדולים למעשים הקטנים שלנו.
א. לעצם התועלת- אמנם כל אחד הוא קטן, אך ´כולנו אור איתן´ כמאמר השיר שגדלנו עליו בגן. אם יש עשרות אלפים שמצטרפים ביחד לעשות איזה עניין זה כוח גדול. אם כל אחד היה אומר שהוא לא מועיל לא היו יוצאים רעיונות גדולים לפועל. דמה בנפשך, ידידי היקר, שכל חייל היה אומר לעצמו ´מדוע לשכב כאן בבוץ, והרי ישנם מאות אלפי חיילים, גם בלעדי ינצחו את המלחמה´ צבא שאלו יהיו חייליו ודאי יפסיד במלחמותיו. לדוגמא בנושא של גוש קטיף שהעלית- אם כולם היו מגיעים לגוש והיו שם מאה אלף אנשים לא היה אפשר לקיים את הגירוש כמתוכנן.
ב. להטמיע בנו את חשיבות הרעיון. ´אחרי המעשים נמשכים הלבבות´ מלמד אותנו ספר החינוך. כל מעשה קטן מקדם אותנו בעבודת ה´. הרי אנו לא שואלים את עצמנו למה לאכול כל יום, וכן אמא לא שואלת את עצמה מה הטעם לחבק עוד פעם את בנה הרי היא חבקה אותו אתמול והוא יודע שהיא אוהבת אותו, כי החיים שלנו נמדדים דווקא על פי הדברים הקטנים והיום יומיים. יש שמחפשים לחיות את הדברים הגדולים ולא אוהבים להשקיע בחיים הקטנים, אך באמת עיקר הבנייה והניסיון שלנו הוא בדברים הללו ששייכים לרוב הזמן בחיים שלנו.
ג. להראות לקב"ה כמה אכפת לנו מאותו עניין. אם הולכים למשל לעמוד בדוכן של ארבעת המינים, אנו מראים לקב"ה כמה חשובה בעינינו המצווה וכמה אנו רוצים שעם ישראל יתקדם באותו עניין. יש עניין להראות את ההשתדלות שלנו כלפי הקב"ה, והוא כבר ´ישלים´ את העבודה כפי מה שנראה לו שצריך.
אני מקווה שעזרתי לך, בכל אופן הבירור שעשיתי נתן לי עוד קצת מוטיבציה להשקיע בדברים הללו.
ליעד.