אני גאוותנית?

שלום לך.
שתי השאלות רעיון אחד להן.
כולם רוצים לקיים את המצוות בצורה הכי טהורה שלהן- והדבר נכון גם לגבי דברים שאינן מצוות מובהקות אלא הנהגה נכונה וטובה, ולפעמים כשאני מרים זבל מהרצפה אני מסתכל לצדדים, מקווה שראו אותי...

על קיום מצוות אנחנו מקבלים שכר כפול,שלגביו שאלת: שכר מהקב"ה על קיום מצוותיו,שהוא לרוב שכר נסתר, ושכר מהסובבים אותנו,שעכשיו מעריכים אותנו כצדיקים יותר. שכר זה ניכר יותר ביחס שאנו מקבלים מחברינו.

יחס טוב מהחברה לא רק מגיע מגאווה אלא גם מוביל אליה,אך מי שמודע לגאווה זו (ולפי שאלתך את אחת כזו) יכול בעבודה מאומצת ויום-יומית להלחם בה ואין זה צריך לפגוע בהרגשתו או בקיום המצוות.

ככלל- כשיש דבר פנימי המפריע לנו, כמו מה ששאלת על רצון אגואיסטי בקיום מצווה או בדוגמה נפוצה אחרת: "חברותיי ראו אותי מקיימת מצווה כזו או אחרת, אך הן לא יודעות שאני לא באמת כזאת ויש לי הרבה חטאים" יש לדון את עצמך לכף זכות ולתת את המשקל המשמעותי דווקא למעשה הטוב, שאין להמעיט בערכו, והתיחסות למניעים הפסולים תהיה רק במטרה לשפר אותם בפעם הבאה.

אמנם יש ערך רב יותר למצוות שנעשות "שלא על מנת לקבל פרס" ולמצוות שנעשות "בסתר" כמו שכתבת בעצמך, אך כל עוד את מקיימת אותן ונמצאת במודעות שעלייך גם להשתפר- את בדרך הנכונה לעבודת ה' אמיתית, בלי זיופים או רצונות אגואיסטיים.
כל טוב ובהצלחה.
אריאל.פ.