שאלה
שלום לכם.
קודם כל, רציתי להתחיל בתודה ענקית, וישר כח עצום על עבודת הקודש שלכם!! עצם הידיעה שיש אנשים שתמיד יהיו שם להקשיב ולענות על שאלות - עוזרת כ"כ הרבה. תודה. הקב"ה ישלם שכרכם.
אז ככה..
אני עוד מעט בת 16. לומדת בבי"ס שממש כיף לי בו, טוב לי ב"ה מבחינה חברתית, אני הולכת להדריך בסניף שאני מתה עליו, הכל ב"ה כל כך טוב. אבל יש דבר אחד שמציק לי.. אני לא מפסיקה לחשוב על זה..
לא יודעת, יכול להיות שזה ישמע כ"כ מוזר, אבל אני פשוט משתוקקת להתחתן כבר.
כמה מהאחים שלי התחתנו ב"ה, בוגרים מהסניף מתארסים, ואני? אני מרגישה כ"כ לבד. באשכרה חצי בן אדם!!!
אני מוצאת את עצמי מסתכלת על חבר'ה שאני מכירה, וחושבת לעצמי מי יהיה בעל טוב ומי לא.
אין לי שום קשר רציני עם מישהו, אין בן אדם ספציפי שרק איתו אני רוצה להתחתן (ואני כ"כ מאושרת שאין, כי היה לי קשר עם מישהו לפני שנה וזה עשה לי רק רע...) אבל נמאס לי להיות לבד!!! אני רוצה מישהו איתי. תמיד.
כל זוג נשו שאני רואה - אני מקנאה בו. ומשגע אותי שאני לא גדולה מספיק. משגע אותי!!!!!!
מה לעשות?!
תודה.
אני.
תשובה
שלום לכותבת היקרה...
ראשית,ניסחת את הדברים בצורה מתוקה ממש. את צודקת,ישנו רצון טבעי של האדם-לא להיות לבד.
הרצון הזה קיים אצל כל אחד,לפעמים מתגלה בגיל צעיר ולפעמים מאוחר יותר. "לא טוב היות האדם לבדו..." נועדנו לחיות כזוג. אנשים רבים מרגישים את התחושות אותם את מרגישה. אך חשוב לי להדגיש כמה נק´-למחשבה.
הגיל בו את נמצאת משמעותי ביותר בבניית האישיות,בבירור שלי-מי אני,מה אני,מה הכיוון שלי בחיים.
זהו שלב בו אפשר להשקיע הרבה כוחות ואנרגיות בעשייה (תנועת נוער) בהתבגרות טובה ובריאה.
להכניס מישהו לחיים בשלב הזה,יכול ליצור בעיה ומורכבות מכמה סיבות: 1. העיסוק המרכזי הופך להיות הוא...בכל יום ושעה המחשבות ממוקדות בקשר. 2. לרוב הקשרים האלו לא מובילים לחתונה-לקשר רציני, וההפסד מקשר כזה יכול להיות גדול. לטווח הרחוק-יכול להזיק ולפגוע בקשר האמיתי שתרצי לבנות. 3. הרבה מאוד בני נוער ´נופלים´ בענייני צניעות, דבר שפוגע שוב בעתיד..
אני מבינה ממך, שיש לך רצון להתחתן-האם את יודעת מה ההשלכות של חתונה? חתונה זה דבר נפלא וטוב שאנו שואפים אליו ורוצים אותו..אך "לכל זמן ועת תחת השמיים..." לכל שלב בחיים יש את הזמן המתאים ביותר עבורו. אם נבקש מתינוק בן כמה חודשים לרוץ,לא יוכל לעמוד בכך...פשוט אין באפשרותו כעת,גם אם יחשוב כי יכול. בעבר התחתנו בגילאים צעירים מאוד,גיל 12 וכו´...אבל אנו חיים במציאות אחרת,שונה.
נכון,הרצון שלך חזק, אז מה לעשות עם הקנאה באחרים??
תנסי לחשוב על ההווה ולשמוח בו... הרי כל החיים אנחנו יכולים להשוות את עצמינו לאחרים ולא נצליח להשתחרר מזה. בתחילה נשווה את עצמינו לבנות שהתארסו, אח"כ נאמר-לחברה שלי יש כבר 2 ילדים ולי אין עדיין... להם יש בית כזה ולנו כזה...השוואות לא נגמרות.
בעז"ה תבחרי שרות לאומי/מקצוע ותמיד תוכלי לרצות להיות בשלב אחר,או במקום אחר.
לכן חשוב לנסות ולחשוב חיובי על המקום שלי כרגע. ולשמוח בכך! הכי טוב עבורך עכשיו להשקיע בדברים שסביבך,לידך. דברים מציאותיים שיוכלו להתקיים. הרי השנה כנראה שלא תתחתני...(בת 16) תתמקדי בנק´ בה את נמצאת-זה גיל יפה ומלא חוויות והתקדמות-אל תפספסי את השלב הזה.
יש בנו רצון תמיד לקפוץ קדימה,והמחשבה-כשאסיים בי"ס אז אהיה מאושרת, וכשמסיימים חושבים-כשאתחיל ללמוד משהו שאני באמת אוהבת,אז אהיה שמחה באמת...וכו´...אפשר להמשיך כך,והזמן מתפספס,לא מאושרים משום דבר!!
מקווה שענית לך מעט, אם תרצי תוכלי להגיב למייל:
adigut@walla.com
ובכל מקרה-את לא לבד-ה´ איתך.. : )
המון הצלחה בדרכך...
שבוע טוב ומבורך!
עדי.