אני בקשר עם בחור ואנחנו שומרים על הכל, אז מה הבעיה?

נשמה יקרה, קודם כל אני חייבת לומר לך שאני מעריכה את שאלתך. כי את נמצאת במקום שהיית יכולה להתיר לעצמך את כל המושכות, ללכת רק אחר לבך, ועוד לאחר שהפעלת גם את חשיבתך מול קריאת שאלות מהאתר. ובכל זאת בחרת לשאול שוב, מתוך תקווה לקבל מענה שיעשה לך טוב על הנשמה...

אני לא יודעת אלו תשובות קראת (אולי קראת גם את זו), בכל אופן מצאתי עבורך תשובה, שאצרף לך קישור אליה, ואסכם אותה במילים שלי כי היא ארוכה (אך שווה ממש קריאה). מעבר לך אוסיף נקודות מזווית הראיה שלי. בעז"ה אני מקווה שכל אלו ישביעו את רצונך, וישקיטו את לבך.

http://www.makshivim.org.il/ask_show.asp?id=140505

הרעיון המרכזי בדברי החבר המקשיב במכתב, הוא הערך העליון והמקודש של הקשר בין איש ואישה. ההבנה ההכרחית לכל יהודי היא שהתורה היא דרך שמכוונת לחיים מאושרים באמת, כאלה שעושים טוב באמת, אבל לא רק לגוף, לא רק לנפש אלא באמת גם לנשמה, מתוך הכרה שהיא חלק אלוקי ממש שצריך יחס הולם, חלק המתענג מדברים מעודנים ויוקרתיים. המצוות הן ההדרכה לרכוש כלים איך להיות בקשר עם ד' בצורה שפותחת את הערוצים בין הנשמה, הגוף, הנפש והרוח.

לכולנו יש צרכים בכל החלקים שהזכרתי לעיל, והקב"ה רוצה לספק את כולם. אך כבני אדם, וכיהודים במיוחד, יש לנו היכולת והזכות והחובה לחיות ברמה שנותנת מקום לרוח ולנשמה, גם אם זה דורש איפוק ודחיית סיפוקים מהגוף והנפש. האיסורים בקשר בין איש לאישה נועדו למקד את הקשר ולמקם אותו גבוה בסולם הערכים, שלא ירמס בידי אנשים גסים חסרי נאמנות לערכים. האיסורים דורשים מהאדם לא לוותר לעצמו, ולא לחיות ברמה פחותה מזו שהוא ראוי לה והיא לו. אדם נברא להתענג על ד'. זה דורש עידון, אורך רוח, שמחה, נאמנות, אהבה פתוחה ואמיתית, הודיה וכו'.

כרגע אמרת שאת מתחילה קשר עם בחור, ואת מרגישה שהוא בול בשבילך. אני רוצה לשאול אותך בכנות: את רואה אותו אתך עד 120? מחנך לילדיך? מפרנס ודואג לך?

ועכשיו אחרי שחשבת מעט על השאלות, תראי את עצמך בעוד שלוש שנים, את חושבת שתהיינה לך אותן תשובות?

את נמצאת עכשיו בגיל הכי משמעותי בבנייה האישית. כל החיים מעצבים את האישיות. ותזכרי, ככל שאת בונה את עצמך את נהיית אדם טוב יותר, רעיה טובה יותר, אמא טובה יותר, חברה טובה יותר, ישראלית ויהודיה טובה יותר. זה הזמן שאת מכוונת ומבררת מה הטוב אליו את רוצה לשאוף, ממנו את רוצה להיות חלק, להרגיש שייכת.

ואל תשכחי שגם הבחור שלך נמצא במצבך. אם יש לשניכם רצון חזק ואמיתי להקים בית משותף בעתיד, תחשבו לטובת שניכם, מתוך אכפתית ודאגה אמיתית, מתוך אחריות על חייכם ועל חיי החבר אם המשך הקשר מקדם את המטרה או לא.

תוכלו להפסיק את הקשר לתקופה גם בשביל לבחון אם אתם באמת מאוהבים אחד בשני או שאתם בעצם מאוהבים באהבה...

שזה נחמד אבל כמו בסרטים, זו אשליה ואז מכבים את המסך וקמים לחיים.

באהבה יש הרבה חיבור למציאות, יש חיבור למציאות פנימית יותר, יש גם קסם. כי יש נשמה. אהבה אמיתית היא חיבור בין שתי נשמות, כל שאר החיבורים מעצימים את החיבור הנשמתי ונותנים לו אחיזה במציאות.

אני מבינה את הצורך הזה בביטחון ובקשר אישי שמישהו שייך רק לי. הוא לגיטימי. השאלה אם את רוצה להיקשר רגשית למקום שממלא לך צורך שיחלוף ואז הקשר יסתיים ואת תישארי עם צורך שלא מילאת בדרך שמיטיבה אתך באמת.

מעבר לזה, אי אפשר להתעלם מהעובדה שכפי שאמרת אתם רק בתחילת הקשר, לכן זה לא מדד לכך שהחיים ממשיכים כרגיל. כמה זמן זה ימשיך ככה? כמה זמן תוכלו לשמור בנאמנות על הערכים שלכם?

תעני רק לעצמך מה המטרה של הקשר, מה הוא נותן לך, ומה את נותנת בשביל זה.

ותזכרי, נשמה, שאת נועדת לחיים גדולים. אני לא יכולה לומר לך אם הבחור הזה שלך או לא. אם את לא בטוחה, תוכלי להפסיק ולראות מה הקשר נתן לך ואיך את בלעדיו. ועדיף להיכנס לקשר ממקום בריא ולא מתוך תלות בסיפוק צורך מהאחר. ואם את חושבת שהוא שלך, תראי למרחוק את טובתכם, ותאמיני, שאם הוא אכן שלך, הוא יחזור כשתהיו מוכנים. ולא – הרווחת ביושר טהרת לב ואומץ.

כך או אחרת, אתם לא תתחתנו בשנה שנתיים הקרובות, וזה יעמיד אתכם בניסיונות שצדיקים גדולים היו צריכים עזרה שמימית וכוחות נפש אדירים כדי להתמודד אתם. אז למה כל זה?

ואני לא יכולה להתעלם מהבעייתיות והמורכבות שהבחור נדרש לעמוד בה, לעולם לא יודעים ראש של גבר עד שנישאים לו. ובכלל ד' טבע בגברים יצר משיכה חזק לנשים כדי שיהיה קיום לעולם. תחשבי על זה שמסיבה זו הכוח הוא ביד האישה לנווט יותר מהראש וזו אחריות רצינית. ואין אפשרות, המציאות מראה כך, לשמור זמן רב נגיעה, ויותר קשה לשמור על מחשבות טהורות, כלומר קשר רגשי בלבד ולא מיני (קשה להפריד ביניהם בקשר בין גברים לנשים).

בקשר עם כל אדם, מועלים הצרכים ההדדיים שכל אחד מצפה מחברו שיספק לו והוא כמובן (במערכת יחסים בריאה והדדית) יספק לחברו. במוקדם או במוקדם יותר, יעלו גם צרכים שכרגע לא יוכלו לבוא למימוש, וכמו כל אנרגיה, הם נשמרים ומצטברים ומחפשים מענה. אם המענה לא יכול להינתן בצורה ישירה, כמו המענה על צורך בחום ומגע, הוא יבוא לידי ביטוי בצורה עקיפה של מחשבות. ואת לא תאמיני כמה קשה לגברים להתמודד עם מחשבות לא נקיות על נשים. והרהורי עבירה קשים מעבירה. שלא נעמוד לא לידי ניסיון ולא לידי ביזיון.

כתבת שכשאת איתו את מרגישה הנאה וטוב לך להנעים איתו את זמנך. הייתי אומרת שזה נהדר כי זה אומר שאת נורמלית! ברוך השם! ועכשיו אני חושבת שאת מספיק בוגרת, נסי כדי לבחון את הדברים באובייקטיביות: אם אכן אתם מתאימים וביום מן הימים בע"ה תמסדו את הקשר ביניכם ותתחתנו, זה אומר שאת ההנאה הזו ביחד איתו את לא מפסידה, רק דוחה אותה לזמן נכון יותר וטוב יותר, ובינתיים מרוויחה שאת משמרת את הקשר בצורה טובה, טהורה, ומתרחקת מן החטא כמה שיותר. הרי בסה"כ רצוננו הוא לעשות טוב לבורא, מעבר לרצון לעשות טוב לעצמנו… ומצד שני, אם המטרה היא בכל מקרה לא חתונה – אז מדוע "לבזבז" את ההנאה הזו עם גבר שלא יחלוק איתך את שארית חייך, ובנוסף לקחת סיכון של חטאים וכו'?

כדי שעם בעלך תהיה לך הנאה אמיתית, שמחה, מתוך קדושה אמיתית ולשם שמיים – אז צריך לעבוד על המידות ולדחות סיפוקים ולחכות עם זה. הרי בין כה וכה זה יגיע בע"ה. השאלה היא איך ומתי?

ובינתיים, יקרה, צאי לבלות עם חברות, תשקיעי בעצמך בתחביבים, תחזקי קשרים משפחתיים תומכים – באמת שאין להם תחליף (גם הבן-זוג אח"כ נכנס למשפחה, תכניסי אותו למקום שכיף לך להיות בו...) תפרשי שיחתך בפני אבינו שבשמיים שיקל מעלייך את קושי הספקות וייתן לך בהירות, אומץ ושמחה, וימלא אותך באהבה שבבוא הזמן תהיה בשלה להקמת בית כשר בישראל. ואת תוכלי להביט לאחור בסיפוק רב ולדעת כי ימי נעורייך חיזקו את רוחך ועשו לך טוב על הנשמה.

תצליחי בעז"ה בכל מעשייך!

שירה מחברים מקשיבים 20shira@gmail.com