אני בקשר על 'אש נמוכה', ורגשותי אליו פסקו

שלום לך!
ראשית כל,יישר כוח על הכנות, ועל כך שאת אמיתית עם עצמך , ואינך נסחפת או עוצמת עיניים נוכח הרגשות חדשות שעולות בך.
לא ציינת את גילך, אך אני מבינה מדברייך שאתם עדיין צעירים, ומכיוון שהאופציה להתחתן עדיין רחוקה, אך הרגשתם שמצאתם את האחד שאיתו תרצו להקים בית, אתם שומרים על קשר. את מגדירה את הקשר כ "רציני"- כלומר מבחינת המטרה- שהיא בעז"ה אולי להתחתן בסופו של דבר, אבל, עם זאת, את אומרת שהקשר הוא מצומצם מבחינת הזמן שאתם מרשים לעצמכם להיות יחד ובעצם להעצים את הקשר. מה שאת קוראת לו "שומרים על אש נמוכה"....
מתוך כך, אני מבינה אותך מאוד, מדוע עולים בך הרגשות האלו שציינת שעולים בך בזמן האחרון... המצב שתיארת באמת איננו כל כך פשוט.... אפשר אולי להגדיר את המצב הזה כאילו אתם מנסים גם לאכול מהעוגה וגם להשאיר אותה שלמה. אני חושבת שכאשר את מנסה לשמור על "אש נמוכה" בקשר, את בעצם מדחיקה את הרגשות שלך, שלא יצופו ויעלו וימלאו אותך (כי הרי הסכמתם על הגבלה מסוימת של זמן שמדברים/פגישות, ואם הרגש יעלה ויציף, את מרגישה שלא תעמדי במגבלה הזו). את מרשה לעצמך רק מעט ליהנות עם אותו בחור באותן פגישות כי כן חשבת בהתחלה שתרצי להקים איתו בית (ושעם כל זה שאת עובדת על הרגש, עדיין את מרגישה שהן מעטות מדי...), ובצד השכלי שלך, את עדיין חושבת שיש מקום שתקימו יחד בית. אז מצד אחד עכשיו הרגש שלך נכנע למלחמה שהכרזת עליו, והרי זאת ניתן לציין כהצלחה שלך, ומן הצד השני, את לא מרגישה עם זה טוב.... אז בעצם את עובדת על עצמך גם לעודד את הרגש וגם להדחיק אותו באותו זמן. זה באמת נשמע מתיש ואפילו מתסכל...
האמת, לדעתי המפתח לדברייך הוא במילותייך שלך- שזה פשוט "לא כמו בהתחלה". בואי נחשוב רגע, מה יש בה בהתחלה, שגורמת לנו להתרגשות הזו, שהולכת ודועכת עם הזמן? והרי זה בכל דבר- בגד חדש או תכשיט, וגם חברים חדשים, ואהבה חדשה?....
ההתרגשות הזו שאנו מרגישים כשאנחנו פוגשים מצב חדש, היא פשוט מעצם החידוש! כל דבר חדש יוצר בנו מן התעוררות כזו, ואת הרגש שלו אנחנו קוראים שמחה! משום כך, אנחנו הרבה פעמים בחיים מחפשים כל מיני דברים שיעוררו לנו את הרגש הזה של השמחה, וההתרגשות, ויוצרים מצבים חדשים ששונים מן המצב שהיינו בו קודם. על ידי כך, אנו שוב מרגישים את השמחה הזו, עד שהיא דועכת, ואז שוב אנו מחפשים את החידוש. והחידוש הזה, איננו חייב להיות גדול, הוא יכול להיות גם בדברים קטנים- דרך חדשה קצרה יותר שמצאתי לבי"ס, או תסרוקת חדשה שסיגלתי לעצמי. זה חלק מן השאיפה שלנו להגיע לשלמות, כי הרי בכל זאת- הנשמה שלנו היא חלק אלוק ממעל... והתכונה הזו עוזרת לנו לפתח את העולם! כי בכל פעם אנו מחפשים במה עוד אפשר לחדש ולפתח ולשכלל עוד ועוד!
אז באמת, עולה השאלה ששאלת- ומה עם האהבה? איך מחדשים אותה? אז אמרת שאי אפשר להחליף אהבה כל פעם, ולצערי, כפי שאנו רואים בעולם סביבנו – יש שחושבים אחרת, ובכל פעם שנגמר להם הרגש של ההתחלה, הם מחליפים בני זוג. אך לנו, ברוך השם, ניתנה תורה נפלאה, שעוזרת לנו במצב של זוג נשוי, שזהו השלב הארוך והשגרתי ביותר, בתוך זה- היא יוצרת לנו מציאות של חידוש כל חודש! מצוות הנידה ואיסורי הקרבה שחלים על בני הזוג באותה תקופה, יוצרים כל הזמן מציאות של געגוע, ואז קירבה מחודשת, שמגבירה את האהבה. מה עוד גורם לנו לאהוב משהו? ככל שאנחנו משקיעים יותר בדבר מסויים אנחנו אוהבים אותו יותר (מאוסף בולים עד חניכים בתנועה). מתוך כך, ככל שחיים יותר יחד ומשקיעים בנתינה, כך גם גדלה יותר האהבה עם השנים. כמובן, שהעניין דורש השקעה, אך אם שלמות ושלום הבית עומדים בסדר העדיפויות שלנו, ניתן לעשות זאת בהצלחה רבה.
אפשר להזכיר דברים נוספים שמרוממים ומעלים את האהבה בין זוגות נשואים ועל כן אל לך לדאוג לכך כעת. בעז"ה עוד תגיע התקופה שתצטרכי לעמול גם על זה. אך כרגע, אנחנו מדברים על השלב קודם לחתונה. שלב זה, אם נוכל לומר אולי שמבחינה אידיאלית, אכן אמור להיות שלב קצר- היכרות שהולכת ומתגברת (וגם העמקת הקשר יש בה צד של חידוש), קשר שהולך ומתעצם עד השלב שמתארסים, ואז שוב תקופה של התעצמות בדרך שונה עד החתונה, ומשם, כבר הזכרנו, זו מציאות אחרת.
כרגע את נמצאת במצב שונה, וקצת מורכב, ולכן לדעתי עלייך לתת בינתיים לשכל להוביל, ולא להתרגש יותר מדי מן הרגשות שצפים לך ומפחידים אותך. תקופת ההיכרות שלך עם הבחור איננה קצרה, ולכן את חשה כעת את אובן ההתרגשות מן החידוש שהיה בהתחלה. ראשית כל, מכיוון שעדיין הנך צעירה, חשוב לי מאוד לעודד אותך לא לעצור בבניין האישי שלך, ולא לתלות את כל התקדמותך על הבחור ועל הקשר שלכם. אני מבינה שקשה לעשות את ההפרדה הזו, אך זוהי באמת תקופה קריטית מבחינת התפתחותך האישית, וחשוב שתשקיעי בה את מיטב המשאבים שלך. וביחס לבחור, חשוב שבשכל תעמידי לך מהם הדברים שחשובים שיהיו לדעתך באותו אחד שאת רואה אותו כבן זוגך לחיים, ותבחני אם הבחור איתו את נפגשת עדיין שייך לתמונה. אם כן, גם אם אינך "רואה אתכם יחד" מבחינה רגשית, אם השכל אומר שיש מה להמשיך, אל לך להיבהל. ואם לא, אולי באמת תבחני שאולי את מחפשת משהו כבר שונה ואחר, ומה שגורם לך להישאר איתו הוא רק כוח ההרגל? חשוב שתמשיכי להיות עם יד על הדופק- גם מבחינה שכלית וגם רגשית, אך שוב, לא להיבהל מן הרגשות.
בקשר לחשש לפגוע בו במידה ותאמרי לו זאת, אז לדעתי על מנת למזער זאת, קודם עשי חושבין עם עצמך, לאור כל מה שהזכרנו פה, ותראי איפה את עומדת. במידה ותחליטי שבאמת, את השתנית, והשתנו ציפיותייך מבן זוגך לעתיד, אל לך לחשוש לברר איתו נקודה זו, ולנסות לעשות זאת בצורה מבררת ואמיתית, וכך גם הוא יהיה שותף לבירור וממילא, הוא לא אמור להפגע.
אני חושבת שכדאי מאוד שתהיה איזו דמות בוגרת ומשמעותית שמכירה את שניכם (מחנכת/ר"מ/רב) שתוכל ללוות אתכם בתקופה הזו, ולרומם אתכם, כי זו תקופה לא פשוטה שמובילה לניסיונות רבים, ויכולה להוביל למקומות לא טובים.
בכל מקרה, אם תמשיכו יחד, ותגיעו בעז"ה לגיל המתאים,ישתחררו הרגשות וזו תהיה מציאות אחרת לגמרי. רק אז לדעתי יהיה אפשר לבחון באמת אם תרצו ותוכלו להקים בית יחד, כאשר כל מכלול הדברים עומד אתכם, ללא מעצורים מלאכותיים.
בהצלחה רבה!
הדס.
hershko.hadas@gmail.com