שאלה
הייתי המומה מהשיתוף באתר של מה שכתבת באתר "לב הדברים" על הפרשה עם פירוש על מכת הדם. כמה הרע עוטף ואוסף אותנו ללא הבנה של הכרת הטוב. כמה העשייה מבחוץ לא משפיעה על הכרת הטוב הזו שבתוכנו. אני עוסקת בקירוב כמה 5 שנים. בתשובה כמעט שש שנים. עובדת עם רבנים, אנשים, מקבלת מחמאות על המראה על הטוב שעושה וכל מה שאני חשה בתוכי זה שאני רעה! שאני "משוגעת" ואולי מהסיבה הזו אני מזדהה עם הרע הזה ולא מאפשרת לאנשים להיכנס פנימה יותר מידי וגם לא להגעתו של בעל. מצפה לתשובה של טוב אמיתי.
תשובה
נשמה יקרה,
ממש כפי שתיארת, החוויה הפנימית של "אני לא בסדר", "אני אשמה בהכל", "אני משוגעת", לא מושפעת בכלל מחיזוק חיצוני. אם אדם בתוך תוכו לא מאמין בטוב שלו, אז גם אם אלפי אנשים מבחוץ ישבחו אותו ויתפעלו ממנו, הוא פשוט לא יאמין לזה. ואם אדם אחד, בשורה האחרונה והכי רחוקה, יחמיץ פנים, דווקא זה יהדהד לו כאמת, כי זה ישקף לו את המחשבות הרעות שלו על עצמו.
תפישה פנימית שגויה צריכה מענה פנימי. מענה חיצוני לעולם לא יפתור אותה. ומענה פנימי מתחיל בזיהוי פנימי, ללא פחד, של כל מה שעובר עלי בנפש, של הסכמה להכיל, בלי פתרונות ובלי אשמים, את העולם הפנימי שלי, על כל מכאוביו. רבי נחמן אומר שצריך לייחד למשימה הזו לא יותר משעה ביום. שעה ביום בה אני לא נעזר בשום טקסטים מבחוץ ופשוט לומד להיות עם עצמי ולבטא את עצמי מול מי שברא אותי – בשתיקה, במחשבה, בקולות, בבכי, בצעקה, בתפילה ובקשת עזרה, בשיחה ועידוד עם עצמי כדרך שהורה אוהב מעודד ומחבק את בנו האהוב. ומי לנו גדול מדוד המלך, שהשאיר לעולם את ספר התפילות העמוק ביותר – תהילים, ובו הוא מדבר לעצמו לפחות באותה מידה שהוא מדבר אל השם. "מה תשתוחחי נפשי ומה תהמי עלי, הוחילי לאלוקים כי עוד אודנו ישועות פני ואלוקי".
ואם אדם מכיל את החלקים הקטנים והחשוכים שלו, באופן יום יומי, בלי יאוש ובלי פחד, הוא זוכה לבסוף לגלות את החלקים הגדולים והמוארים שלו.
מה שאני כותב לך כאן זה ממש על רגל אחת. שינוי תפישה פנימית זה תורה שלמה וזה בדיוק מה שאנחנו עושים בסדנת "שקוף". נראה לי שזה יכול להתאים לך מאד.אפשר לברר פרטים ב"לב הדברים": 02-5667567
בהצלחה רבה
ארז