אני אמנם עוד נערה, אבל נרתעת מכיסוי ראש בעתיד

שלום לך נערת החן, איזה טוב שרוחך נמשכת ליופי ובו-זמנית רוצה לעשות את רצון ד', וליהנות. אני חייבת לומר שהשאלה שלך מצוינת כי היא נוגעת בלב סוגיה מאד גדולה בתקופה שאנו חיים בה היום. ואולי בעצם באחת הסוגיות הגדולות עוד מימי קדם, רק שהיום היא באה בצורה שונה, בלבושים אחרים.

לפני כ-2,400 שנה התרבות היוונית הביאה לעולם את קידוש החכמה והחשיבה האנושית ובנוסף את קידוש הגוף האנושי ויופיו. הם הקדישו לשם כך שתי ערים, שני מחוזות – ספרטה (לגוף) ואתונה (לרוח, לשכל). פילוסופים יוונים רבים הגו חכמות, שחלקן משמשות עד היום בעולם הפילוסופיה והמדע לאישוש או לסתירה של תיאוריות אחרות. בעיר ספרטה התקיימו תחרויות מסוגים שונים באצטדיוני ענק, כאשר הגלדיאטורים, השחקנים, היו בעירום מלא. זה היה היופי בשיאו עבור התרבות היוונית, ובעקבותיה תרבות העולם המערבי.
עכשיו מצופה שאומר: בניגוד לכך היהדות חושבת ש... אז לא.

היהדות לא מתנגדת לחכמה וליופי. להיפך. אנחנו נקראים "עם הספר", ומובן שזה כלי קיבול לחכמה. זה מזכיר לי, שבן גוריון אמר באו"ם באחת הפעמים שלעגו לחכמה היהודית: "כשאבות אבותיכם עוד טיפסו על העצים, אבותינו כבר קראו בספר הספרים" (היה לו אומץ אה?...).

וליופי, הרי ידוע שבית המקדש היה הבניין היפה ביותר, ושמדרשי חז"ל מזכירים את יופייה של שרה אמנו (ועוד הרבה אחרות...). אז מה ההבדל?

ביוון, בגויים, יש נפש, אין נשמה. החלק שמקבל האדרה הוא הגוף (על הנפש דיברו הרבה יותר מאוחר, במאה האחרונה בקרב העולם הכללי. אגב, יהודי העלה לדיון את הנפש – פרויד). ביהדות יש נשמה והיופי מקבל האדרה (לא הדרה) כשהוא ממוקם בצורה המעדיפה יופי נשמתי, מידותי, על פני יופי גופני. ומובן שמחשיבה יופי חיצוני. בחז"ל דורשים "יפת אלוקים ליפת וישכון באהלי שם" שיש מקום לאמץ מיופי התרבות המערבית. ואביא כאן את דברי מרן הנזיר בספרו הגדול קול הנבואה (עמ' ל"ז): "תורת ישראל ברורה ומיוחדת למחשבה העברית הדבקה בתלמודה וקיום מצוותיה. פריקת עול תורה, והספק בעיקרה הגדול, המצוי לכמה מצעירי בני הדור החדש, בא מתוך הסתגלות להגיון המערבי האלילי, הזר, הקורע נשמת חיי העם. לפיכך מי מבני ישראל השב לדעת כבוד חייו המבקש דעת אלוקים באמת, זקוק לתשובה לרוח חדש, רוח חכמה ובינה ממקור נשמת ישראל לתשובה, לתורה ולהגיון תלמודה, ההיגיון השמעי הנבואי".

"יפת אלוקים ליפת וישכון באוהלי שם" (בראשית ט', כ"ז), אומר המדרש (בראשית רבה ל"ו): "אף על פי שיפת אלוקים ליפת, שבנה כורש שהיה מבני יפת בית שני, לא שרתה בו שכינה". יופי בלי השראת שכינה, והיכן שרתה? במקדש ראשון שבנה שלמה, שהיה מבני שם (רש"י).

יפת - לשון יופי, אבל השראת שכינה וקדושה יש רק לישראל, שאין השכינה שורה אלא על המשולל מהכיעור ההוא, וקדוש יאמר לו כל הכתוב לחיים.

היופי המקורי הוא היפה ביותר, המקור לחיים כולם הוא האחד והיחיד, והשראת שכינתו, אין יפה ממנה.

השאלה שלך על כיסוי ראש וחצאית ארוכה מעלה את החוויה שיש סתירה בין הרצון להיות יפה, לבין הרצון להיות עובדת ד' ולקיים תורה ומצוות. שאלה נוספת שהעלית היא, הנאה אישית מול קיום מצוות שכרגע מהוות מבחינתך גורם מפריע.

שתי השאלות יכולות לקבל מענה מתוך הבנת העקרונות של היהדות.

הרמח"ל, בספרו "מסילת ישרים" כותב: "האדם לא נברא אלא להתענג על ד' וליהנות מזיו שכינתו שזהו התענוג האמיתי והעידון הגדול מכל העידונים שיכולים להימצא.. והאמצעים המגיעים את האדם לתכלית הזה הם המצוות אשר ציווה עליהן האל יתברך שמו...".

מפתיע??

תחשבי על זה, את יהודיה מאמינה. את מאמינה שיש בורא לעולם, שהוא אבא שלך, שהוא אוהב אותך. הוא מכיר אותך יותר טוב מכולם, כולל מעצמך. הוא רוצה בטובתך, ב-הכי טוב עבורך. טוב כזה, שאת אולי עוד לא מדמיינת שהוא קיים באמת, שניתן לחוות אותו, יופי והדר עילאיים, אור גדול, אהבת אמת נצחית. כל זה עבורך אישי.

חוויות נשגבות אלו, לפי הרמח"ל, דורשים מאדם להתעדן, לחוות חוויות מעודנות, לרומם את חיי המחשבה, הרגש, המוסר, המעשים.

הרב קוק כותב בקובץ א, תתצ"ח: "עבודה, נאמנות, גבורה, הם יסודי הענג השומרים אותו שלא יהפך לנגע".

הרב קוק מציין שהנאות הגוף אין להיבהל מהן, וגם זה מנוגד לטבע להתעלם מהגוף, רק יש להתעלות ע"י חכמה, מוסר, אמת ואמונה ולפתח את עולם הרגש שיכיל את הרצונות החומריים, ובמשך הזמן, לאחר תהליך, גם הגוף עצמו ירפא ויתעדן.

בדוגמאות שהבאת, כיסוי ראש וחצאית, אפשר ממש לראות איך הן קשורות ליסודות שהרב קוק מדבר עליהן. כיסוי הראש לדוגמא, הוא אחד האמצעים לשמר את הנאמנות של הבעל לאשתו. כיוון ששיער של אישה הוא דבר מושך, הוא יפה ויש בו הרבה חיות, ההלכה המקדשת את קשר הנישואין, אומרת לאישה לכסות את ראשה ולא לאפשר לזרים לחדור מבעד לאינטימיות בינה לבין בעלה, גם כשאינם נמצאים זה ליד זו. ישנן עוד סיבות לכיסוי ראש, ויש מנהגים שונים לצורות הכיסוי, אך כך או אחרת, ההלכה אומרת לאישה נשואה לכסות את ראשה.

אני מבינה אותך שזה קשה, כי יש תחושה אמיתית שמשהו בי ממש נמצא בשיער ואני רוצה לבטא אותו. זה דורש גבורה, לכנוס את עצמך לביתך, לך, לאישך ולמשפחתך, תוך עבודה פנימית ותפילות שזה יבוא ממקום מקבל ורוצה, בנאמנות לצווי ליבך הפנימיים, לאביך שבשמיים ולרצונך לבנות כל ימייך בית כשר בישראל עם בן זוגך בעתיד.

וזה המקום לומר, שיש מרחב גדול להתייפות בו גם אחר הנישואין, יש הרבה סוגי מטפחות, ואביזרים שמשדרגים את המראה. את תשמחי לקום בבוקר ולראות את בן זוגך תומך בגבורתך, ומעריך את רצונך להיות יפה גם עבורו, שתמיד תהיי כך בעיניו ובעינייך.

ולגבי הבגדים, המשנה ברורה, התיר ללבוש חצאית שמכסה את הברך בכל מצב (גם בישיבה), כך שאם את רוצה לקצר את החצאית, יש לך על מי לסמוך. חשוב שתרגישי טוב עם עצמך, ולא תחמירי במקומות שיש מקום להקל מדעת פוסקים גדולים, במיוחד אם זה מאפשר לך יותר לשמוח בקיום הלכה חשובה כמו כיסוי הראש בבוא הזמן, עם בחיר לבך.

אוסיף בשם הרב אליהו, שהברכה בבית מגיעה מהאישה, ואישה המכסה את ראשה מביאה ברכה לביתה.

ולסיכום אומר, שאבינו שבשמים רוצה להעניק לנו את הטוב ביותר, וכדי שנהיה מסוגלים לקבל ממנו את הטוב הנצחי, יש לנו פה (בעולם הזה) עבודה של חיבור החכמה למעשים. זו עבודה יהודית שיש בה דעת, חיבור השכל ללב.

את יכולה להוסיף ולקרוא על מקור החיוב לכיסוי ראש בספר "קדושים תהיו" של הרב שמואל כץ, ובבאר מים חיים של הרב בר אילן. אם השאלה מעניינת עוד חברות, אולי תפני למחנכת שתערוך שיעור בנושא. חשוב שתיהני גם מהדרך לתשובה ותנצלי את המשאבים הקיימים לרשותך, כמו משפחה, מחנכים, חברות וכו'.

ואני רוצה להמליץ לך על ספר מדהים בשם: "כותנות אור" שנערך בידי תלמידים בישיבת מצפה יריחו מתוך דיונים בסוגיית הצניעות, מתוך הבנה שמדובר בסוגיה עמוקה מאד, הרבה מעבר למה שיש המייחסים לה.

חברה יקרה, כל החיים אנו מתוודעים ליחסים בין חוץ לפנים, בין רצון לגלות ובין רצון להסתיר, ואנו חפצים בהתגלות שיש עמה ברכה ובעז"ה גם גילוי שכינה. אני מאחלת לך שתמצאי את הדרך שלך לאהוב את המצוות, ליהנות מהן, מההרחבה שהן פועלות בנפשך, זו שמחה אדירה, חוויה מוארת לפתוח את הלב ולהתחבר פנימה, לנשמה, שהיא רוצה באמת ליהנות, להתענג, יחד עם הגוף, אבל מי שטעם יין הונגרי... (ספר מומלץ של צבי אייל) לא יכול להתפשר על איכות.

בברכת הצלחה והנאה אמיתית, מענגת בעז"ה
שירה מחברים מקשיבים 20shira@gmail.com