שאלה
שלום כבוד הרב.
יש לי המון חברים אתאיסטים ששואלים אותי כל מיני שאלות על היהדות לדוגמה לאחרונה שני החברים שלי שאלו אותי מה הייתי עושה עם ה' היה מבקש ממני לרצוח את הילד שלי ואת של מישהו אחר, עניתי להם שהייתי מסכים וכמובן שהם היו בהלם, חבר אחד אמר שהוא לא היה עושה את זה לא משנה מה והשני אמר שהוא היה מסכים רק אם היה איום לחיים שלו מה שמוביל אותי לנקודה הבאה אני לא בטוח שאני מסביר להם טוב כמו שאני צריך ניסיתי להסביר להם שהילד בטח ילך לגן עדן ושההורים יקבלו פיצוי אבל הם לא כ"כ הבינו. אז רציתי לשאול אותך איך אני יכול להסביר?
עליי להיות קשוח וישיר?
עליי להסביר להם לאט לאט?
אני באופן אישי מאמין בה' באמונה שלמה ואני יודע ובטוח לחלוטין שהוא קיים
אבל הייתי שמח אם היית מביא לי משפטים שאוכל להגיד להם, משהו שיצליח לשכנע אותם שיש ה' כל מיני דוגמות, עובדות וכו...
תודה מראש
תשובה
ראשית יישר כח על מסירותך.
לדעתי וויכוחים כאלו אינם מובילים אדם שאינו מאמין, להאמין בה'.
ולכן הם מיותרים.
פעמים איננו מבינים את רצון ה'. כך כמדומה שאברהם לא הבין כיצד ה' מצווה עליו לשחוט את יצחק לאחר שהבטיח לו כי ביצחק יקרא לך זרע.
אנו לא מבינים תמיד את ה', שהרי כבר אמרו רבותינו "אילו לדעתיו, הייתיו", כלומר - אם היה לי את היכולת להקיף את השכל האלוקי, הרי הייתי אלוקי בעצמי.
האם הייתי עומד בנסיון. לא יודע. אני יכול רק לקוות. אני יודע שהרבה פעמים אני מבטיח לעצמי כל מיני דברים אך לא מצליח לעמוד בהם. אני מקווה שכן.
שאלת אם להיות קשוח וישיר.
לא.
איננו במלחמה. צריכים להיות מאמינים, בטוחים באמת. ובה בעת צריך להיות ברור לכולנן שאין אדם מתחיל לראות את יד ה', אלא אם כן הוא מחליט לפקוח עיניים.
זה לא בידיים שלך, ולא בידיים של אף אחד חוץ משל האדם עצמו.
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם